בחלקים הראשונים של המאמר ננסה לעמוד על ההיבטים הצורניים של הסיפור, ובמיוחד בשימת לב לשני היבטים עיקריים שלו: שתיקתו של רב והשאלה "דינא הכי". בחלק האחרון נשוב לנושא ההלכתי של הסוגיה – הלכת "שמין", וננסה להבין את הסיפור על רקע ההיבטים ההלכתיים- משפטיים הספציפיים שלו.
במאמר זה ברצוננו לדון בשאלות היסוד של חיוב אש כפי שהן עולות במשניות אלה ובסוגיות התלמוד שבעקבותיהן. כפי שננסה להראות, דומה שהדיון העיקרי על אש, הן ההלכתי-משפטי והן הערכי–רעיוני, מופיע בסוגיות הגמרא שעל משניות אלה בפרק השישי, וננסה לתת לו את המקום המכובד שלו הוא ראוי. ננסה לטעון כי שאלות ערכיות ואף מטאפיסיות סובבות את הדיונים ההלכתיים על נזקי אש, ופעמים שהן עוברות מהרקע של הסוגיה לחזית הדיון.
במאמר זה ננסה לחשוף את היסודות הרעיוניים והמשפטיים של נזקי בור ואת תכונותיהם המיוחדות, ויחד עם זאת ננסה לעמוד על תופעת הבור ומשמעותה גם במבט רחב יותר מזה ההלכתי-משפטי, באמצעות לימוד סוגיית האגדה על בור שהיא חלק מהסוגיה העיקרית, והבנת הקשרים שבין ההלכה לאגדה.
