היחס בין עושה המצווה למעשה המצווה לאור עיון בכלל "מצווה בו יותר מבשלוחו"
קריאה מחודשת במצוות כיבוד הורים
הענקה לעבד עברי בשיטת הרמב"ם (קידושין טו.-יז:)
במאמר 'קידושי ביאה - בין ישראל לגוים', טוען מאירי דמסקי כי לכינון הקשר בין איש ואישה ע"י ביאה ישנה משמעות שונה לגמרי בין ישראל לגוים. לצד העיסוק במשמעות זו, מאירי גם מתייחס לסיבות שבגינן קידושי ביאה כבר אינם מקובלים.
תפקידו ומקומו של לימוד "הצד השווה"
דביר גאמס במאמרו "למה אנחנו מקדשים בכסף?" בוחן את קידושי כסף, ביחס לקידושי שטר וביאה. לטענתו קידושי כסף ממזגים בצורה ייחודית את המימד הקנייני ואת המימד הקדושתי, והוא מציג כיצד הדבר משתקף בסוגיות הגמרא. בסוף המאמר דביר טוען כי מזיגה זו משקפת עמדה רוחנית ביחס לקשר שנרקם בין בני הזוג, ומסבירה היטב מדוע אנו נוהגים לקדש בכסף.
הרב שרלו (בעריכת אופיר מלכיאור) מעמיד שלושה מקורות יסוד המעצבים את השקפתו ביחס לשינויים אפשריים במהלך החופה, כך שיוכל להתאים לרצון בני הזוג, ולאפשר השתתפות פעילה של נשים בחופה בתפקידים שעד לא מזמן היו שמורים רק לגברים.
