אז איך לומדים תוספות? בשיעורים בתוספות, לומדים את שיטת הלימוד של הרב שרלו, שיטת 4 (וחצי) בבות. בנוסף לשיטת ארבע בבות, בכל שיעור לומדים שיטה ודרך לימוד נוספת שנותנת נפח נוסף ופנים חדשות לכל לימוד.
המשך הסבר הקדמתו של הרמב"ם למשנה תורה (מומלץ להצטייד בספר המדע ) . צפיה מהנה
יחסה של האמת האובייקטיתבית (מה שקרה בפועל ) לאמת אליה ניתן להגיע בכלים המשפטית הנתונים ונגזרותיה
הודאת בעל דין מה משמעותה וכוחה בעולם הדין האם היא התחיבות שבעל הדין מקבל על עצמו או שמע נאמנות שמקבל בעל הדין בעצם ההודאה ומההם הנפקמינות
בחלקים הראשונים של המאמר ננסה לעמוד על ההיבטים הצורניים של הסיפור, ובמיוחד בשימת לב לשני היבטים עיקריים שלו: שתיקתו של רב והשאלה "דינא הכי". בחלק האחרון נשוב לנושא ההלכתי של הסוגיה – הלכת "שמין", וננסה להבין את הסיפור על רקע ההיבטים ההלכתיים- משפטיים הספציפיים שלו.
במאמר זה ברצוננו לדון בשאלות היסוד של חיוב אש כפי שהן עולות במשניות אלה ובסוגיות התלמוד שבעקבותיהן. כפי שננסה להראות, דומה שהדיון העיקרי על אש, הן ההלכתי-משפטי והן הערכי–רעיוני, מופיע בסוגיות הגמרא שעל משניות אלה בפרק השישי, וננסה לתת לו את המקום המכובד שלו הוא ראוי. ננסה לטעון כי שאלות ערכיות ואף מטאפיסיות סובבות את הדיונים ההלכתיים על נזקי אש, ופעמים שהן עוברות מהרקע של הסוגיה לחזית הדיון.
במאמר זה ננסה לחשוף את היסודות הרעיוניים והמשפטיים של נזקי בור ואת תכונותיהם המיוחדות, ויחד עם זאת ננסה לעמוד על תופעת הבור ומשמעותה גם במבט רחב יותר מזה ההלכתי-משפטי, באמצעות לימוד סוגיית האגדה על בור שהיא חלק מהסוגיה העיקרית, והבנת הקשרים שבין ההלכה לאגדה.
מטרתי במאמר זה להציע אלטרנטיבה לקריאה המקובלת של סוגיית "בל תשחית". הטענה שאנסה להוכיח היא שיש לקרוא את כל הסוגיות המציינות את המושג "בל תשחית" באור שונה, ושהן אינן מבוססות על איסור השחתת עצים אשר מופיע בספר דברים במסגרת הלכות מלחמה. מכאן שמאמרי מנוגד במידה מסוימת למאמרו של החברותא היקר שלי צמח דוד שלוס, המופיע בסמוך בקובץ זה. יש מקורות שהובאו במאמרי אף שכבר הופיעו במאמר של צמח, וזאת כדי לחקור אותם מחדש ולהדגיש מקומות שתומכים בטענותיי.
