פעילות הרב ברשת האינטרנט בעידן הפוסטמודרני

פעילות הרב ברשת האינטרנט בעידן הפוסטמודרני

הרצאתו של הרב יובל שרלו

מכון ון ליר

ט"ו –י"ח בטבת התשס"ה  

 

           הקביעה שהמדיה היא המסר, מהווה תעודת הזהות של רשת האינטרנט הפוסט מודרניזם והרבנות, לאמור: אין משהו יותר מאפיין את הפוסט מודרניזם מאשר רשת האינטרנט.

           על אף העובדה שהפוסט מודרניזם בלתי ניתן להגדרה הרי כל ניסיון וגישוש להגדרה - פתיחות, ריבוי דעות, התחדשות מתמדת, איבוד אוטוריטות, איבוד השליטה על הידע – מלמד כי רשת האינטרנט היא גם המבטאת המובהקת הצורנית של התקופה, וגם נוטלת חלק ביצירתה. יחסי גומלין רבים מתקיימים בין התרבות האנושית והיצירה לבין האינטרנט, ואני מבקש לדבר הערב על עבודתו של הרב ברשת האינטרנט, כמאפיין לשאלה כללית ורחבה יותר של עבודת הרב בעידן הפוסט מודרני.

           מה עושה רב ברשת האינטרנט?  באופן כללי יש שתי מערכות של אינטראקטיביות בין הרב לקהילתו כפי המתרחשות ברשת. ראשונה בהן היא פורומים שונים שרבנים שותפים בהם ומהווים חלק מהדיון. התופעה הזאת היא יחסית מועטה, והיא .

           הייתי אומר שיש שלושה דברים, הדבר השני גם כן יחסית מועט, מאמרים שונים שהרב מפרסם ברשת האינטרנט ומי שמטריח את עצמו לקרוא אותם, קורא אותם.

           אבל, רשת האינטרנט  מהווה היום מקום התרחשות אנרגטי מאוד ואינטנסיבי מאוד של מערכת דו שיח בין הרב לבין קהילתו, שתיכף נשאל  מיהי אותה קהילתו, שנקראת מערכת השוט און ליין או ASK THE RABBI   בביטוי אנגלי.

           אני רק אדבר על מספרים, אנחנו מדברים כיום על שני אתרים בסיסיים, יש המון, יש כשלושים  אתרים כאלה בעברית, אבל שני אתרים מאוד בסיסיים, אתר מורשת ואתר כיפה, שעד היום הצטברו שם כמאה עשרים שאלות ותשובות של שלוש שנים, בין קהילה לבין רב, שזה בסדר גודל עצום, אני יכול לדבר באופן אישי, אני מעריך שאני מתייחס לכעשרים שאלות ותשובות ביממה. ראו אותי פה, מגיע לפה כמו מסומם, מחפש איזה מחשב עם אינטרנט, יש עוד ארבע דקות, להספיק לעשות עוד משהו, כדי שאני לא אצטרך לעשות את זה כשאני אחזור הביתה, בשעה יותר מאוחרת.

           העובדה שהרב מנהל מגע וקשר ישיר עם קהילתו ברשת האינטרנט משנה לחלוטין את מעמדו, את דמותו ויש לה השפעה לא רק על המסגרת, כלומר זה לא רק אמצעי תקשורת אחר, אלא אפילו על התוכן. הנושא הזה עוד לא נחקר, נכתבו על זה מאמרי הגות, אבל לא מאמרי מחקר, ואין לי שום ספק שזה יהיה אחד היסודות המהותיים ביותר למחקר, בעידן הקרוב.

           מה מאפיין את עבודתו של הרב, א', יש לו קהילה בלתי מוגדרת, את רובה הוא לא מכיר, הם אנונימיים לחלוטין לגביו, חלק מהמהות והיכולת להתכתב היא בתנאי שזה אנונימוס לחלוטין. הוא יודע בחלק מהפעמים את האי מייל שלהם, כלומר הוא יכול לדעת איזה שהוא רצף של שאלות שבאה מאותה כתובת אי מייל, לא יותר מזה.

           הם פרושים על כל העולם, אני משמש כפוסק בשאלות אתיות הלכתיות רפואיות, לרופא ישראלי שנמצא בבית חולים במלבורן. למישהו בדרום ניקרגוואה ומישהו שגר, בקיצור בשלב מסוים תפסתי שאחד השואלים זה הבן שלי. כלומר זאת אומרת זה אני לא יודע, אני לא מכיר, וכדומה, מדובר פה על רשת שלמה, כפי שאמרתי של קהילה בלתי מוגדרת לחלוטין.

           הדבר השני, אין לי שום אוטוריטה, יש עוד הרבה רבנים, אין לי מושג של קטן וגדול, כל אחד יכול לשאול את מי שהוא רוצה, מה שהוא רוצה. כל הדירוג הפנימי שאנחנו מכירים בעולם הישן, נעלם וכמו שילדינו , כמו שאמרתי קודם שאחד המאפיינים המובהקים של העידן הפוסט מודרני, זה איבוד האוטוריטות, אין משהו שיותר מאפיין את העובדה הזאת מהעובדה שיש רבנים רבים, הרבה אנשים שואלים את אותה שאלה, בלי שאנחנו יודעים, כי אין בינינו תיאום ואנחנו לא יכולים לעמוד בכך. רבנים שונים, משווים בין התשובות ובוחרים את מי לקבל ואת מי לא, כלומר זה עולם אחר לגמרי שהרב מתפקד בו.

           איבוד האוטוריטה הוא גם מהווה את איבוד הבלעדיות, לאמור, בדיונים ההלכתיים משתתפים גם לא רבנים. תשובה שאני נותן בנושא מסוים, מועתקת לפורום, הבה נניח ששאלה מהיום, רק כדי להדגים אותה, האם מותר אחרי נטילת ידיים לקחת את המים ולהשקות בה צמחים, כי חבל על המים כחלק מהמחזור. שאלה הלכתית מעניינת.  עניתי מה שעניתי ועכשיו רק בדקתי את זה כי תיאמתי שזה הגיע מפורום שדן בשאלות איכות הסביבה והם העתיקו את התשובה כפי שהיא והתחיל דיון הלכתי, האם אני  צודק, האם אני לא צודק, על ידי אנשים חלקם חילוניים, חלקם אני חושב יש שם שני דרוזים שמשתתפים בדיון.       כלומר הדיון ההלכתי שמשתתפים בו, הוא המרחב שבו אני עוסק.

           העובדה השלישית היא, שרשת האינטרנט הסירה את מסווה הבושה, או ליתר דיוק אפשרה תפקוד בהוצאת נושאים מהארון. לאמור, אני אתאר תהליך דומה בתחום אחר ומיד תבינו.  פרופ' אליאור דיברה על כך שיש שינוי במעמד הנשים, וכידוע היהדות הדתית לא הובילה אותו. אבל בלי לצפות את העובדה הזאת, בעצם השינוי הדרמטי ביותר התחולל במקום האחרון שמישהו היה חושב על כך וזה הטוענות הרבניות, שבעצם הובילו מהלך בלב ליבו של הממסד הרבני הכי פורמליסטי, בלי לשים לב תופעות קורות ומתחוללות גם אם אנחנו לא מתכוונים לכך.

           אותו דבר קרה ברשת האינטרנט בכל הדיון בשאלות של בינו לבינה. החינוך בציבור הדתי די מקפיד על צניעות ציבורית ועל אי עיסוק פומבי בשאלות כאלה והנה המקום הכי פורנוגראפי, אם הייתי משתמש כך באינטרנט הדתי, הוא בשאלות והתשובות של הרבנים, משום ששם עוסקים בכל הנושאים האלה.

           אני מוכרח לספר קוריוז, יש מערכת חסימת אתרים שהיא מזהה הרבה מלים שקשורות לשאלות מיניות, היא לא נותנת לחדור עליה.

           פעם נתתי הרצאה על מערכת השאלות והתשובות במכללת מורשת יעקב, ברחובות, והיא לא נתנה לי להיכנס לאתר כיפה לתשובות הרבנים, בשל זיהוי ריבוי העיסוק בתחומים האלה.

           והנה בעצם כל הנושאים שהיו מוחבאים, שהיו פנימיים, יצאו החוצה, כמובן שזה המקום שמחייב כמובן דיון נפרד, שהרבנים נחשפו לבעיית ההומוסקסואליות, דבר שאף פעם אני לא שמעתי על כך קודם לכן, מלבד שני מטומטמים שנמצאים באיזה שהוא מקום רחוק והיום התופעה מצטיירת לגמרי אחרת, אני אדבר על זה גם בהמשך.

           הדבר הרביעי זה איבוד ההילה, רב יש לו סוג מסוים של כריזמה, של הילת קדושה, של כבוד הרב וכדומה. האינטרנט זה מסרים קצרים, אין שום אווירה של הגעה לרב, של איזה שהיא חרדת קודש וכדומה. בעיקר לא בשל העבודה שגם אני מתדיין, גם אני עונה וגם אני מגיב.

           כלומר, המערכת שבה הרב צריך לעבוד, היא מערכת שבה הוא נמצא עירום ועריה.

           דבר חמישי, אין לרב שליטה על מה שהוא כתב, מהרגע שהוא כתב את הדבר הזה, גם אם זה נכתב כמכתב אישי, כל מה שצריך הנמען לעשות, זה לצבוע קונטרול C, קונטרול  V באתר אחר, ומרגע זה, זה יצא מרשות הרבים. כלומר הרב בעצם מתפקד במערכת חשופה מאוד, שכל מילה שהוא כותב נמצאת בכל מקום בעולם, בלי שהוא יכול לצפות. כמובן שיכולה להיות מצוטטת על ידי אנשים רעים, שיצוטטו, יוציאו דברים מהקשרם ועוד כהנה וכהנה שזו מערכת גם כן שמאפיינת את הפוסט מודרניזם במובן הזה שהמידע חשוף, הכול חשוף, הדיון חשוף וכדומה.

           הרב מתפקד באווירה מאוד ביקורתית, כל מילה שאני כותב נבחנת על ידי עשרות עיניים, אני אתן דוגמא לכמה עיניים. ראשית, יש לא מעט יהודים חרדים, תלמידי חכמים עצומים, שהם בעצם עברו תהליך של חילון פנימי, אבל סוציולוגית הם שייכים לחברה החרדית. וכמו שיהודי שהתנצר לא יכול להיגמל מהעובדה שכשהוא עובר ליד כנסייה הוא צריך לירוק, כך הם לא יכולים להיגמל מהעובדה שהם צריכים לבוז לרבנים ציוניים דתיים.

           לכן, הם יושבים יום ולילה, קוראים כל  תשובה שאני כותב ורבנים אחרים כותבים ומנסים למצוא טעות ושגיאה ואם הם מוצאים טעות ושגיאה, מיד אני מקבל אי מייל חזרה, פומבי, שיש פה טעות ושגיאה ועם הארץ וכדומה וכדומה ואז מתחיל פולמוס מסביב לתשובה הזאת. זו הסביבה שהרב מתפקד, וזה רק דוגמא אחת. ארגוני נשים יושבים על כך, עובדות סוציאליות יושבות ומשוטטות וגולשות ומגיעות מכאן לכאן, וקשה לדעת איזה – לא קשה לדעת, קשה לספור את עוצמת הביקורתיות.

           עכשיו אני רוצה לדבר דברים על הרב עצמו. הרב עצמו נחשף באינטרנט לעולם חדש, שהיה חדש לו, בשלושה תחומים. ראשית, קודם לכן אני לא הקדשתי זמן לא לצפייה בטלביזיה, קריאת עיתון תחביב שאני לא יכול להרשות לעצמי. אבל כשאתה יושב מולה, אין מישהו שלא קם, משפשף את העיניים ובדרך לנטילת ידיים לוחץ על המקש רווח כדי לראות מה החדשות האחרונות ב    Y NET, כלומר זה תרבות שבה אתה נחשף למידע, לחדשות, לטענות וכדומה, במהירות. כי אנחנו חבל לנו על הזמן. ואז הרב קודם כל נחשף לעולם הגדול, לתחומים שונים.

           לא רק זה, אלא הרבה שואלים, שולחים לו לינק לאיזה מאמר, לאיזו ידיעה, לאיזה תהליך, למשהו שקורה במקום אחר ואז הוא עצמו נחשף לעולמות חדשים. אני מוכרח לומר שאני מרגיש, אני רק אומר שוב משהו קטן על עצמי, מה שאני אנסה, היום אני חבר , מינוי ממשלתי של ועדת הלסינקי לאישור ניסויים גנטיים בבני אדם. שזה סטאטוס מאוד גבוה וכדומה. לפני שלוש שנים לא ידעתי, I COULD NOT SPELL THE WORD    גנטיקה, כלומר לא הייתי מסוגל אפילו לאיית את זה באנגלית וכדומה, והיום אני נאלץ לקרוא היקפים עצומים של חומר, כדי לקבל הכרעות לא פשוטות וזאת רק דוגמא קטנטונת, זה לא רק אני.

           זה תחום אחד של פתיחות הרב, התחום השני של פתיחות הרב, זה לקהילה שלו. אני יודע היום על הציבור הדתי דברים שלא ידעתי בחיים, כי לא דיברנו על זה. עכשיו באינטרנט, כיוון שזה אנונימי, אז מצטיירת תמונה מאוד, מאוד רחבה, של הדברים.

           הדבר השלישי, זה היקף מאגרי המידע העצום שיש לי, כלומר אם אני מתלבט בשאלה מסוימת, בדרך כלל השאלות הן גם בדיני נפשות, אני רוצה שתבינו שהרשת הזאת חושפת אותנו לדיני נפשות של ממש. אני יכול לתת דוגמא רק שתבינו על איזה עוצמות מדובר שם. אני חשבתי שביקשו ממני שזה שתי שאלות לשבוע, אני אעשה את זה וכדומה. והנה הגיעה השאלה השלישית בשבוע הראשון – אני בחורה חרדית, מבית חרדי בת תשע עשרה. אין לי את מי לשאול רק אותך. אבי אנס אותי מגיל ארבע עשרה עד גיל תשע עשרה. בגיל תשע עשרה הוא החליט למצוא לי את החתן הכי טוב בעולם. חיפש לי מצא לי את החתן הכי טוב שיש בעולם, לקח אותי לרופא, אף אחד לא ידע שום דבר. האם אני חייבת על פי ההלכה לספר לחתן את מה שעבר עלי. אני לא אלך לעובדת סוציאלית, לא אלך למשטרה, אל תייעץ לי את כל זה, זה כבר עברתי, לא בסגנון הזה, היא כתבה בסגנון חרדי.  רק אני מבקשת ממך תשובה לשאלה ההלכתית הזאת בלבד.

           תבינו על מה אנחנו מדברים בכלל בהיקף השאלות וכדומה. כפי שאמרתי, חשיפה גם לסיפורים וגם למאגרי המידע העצומים.

           הדבר הזה משפיע השפעה ניכרת על הרב. השפעה ניכרת, אני יכול לעקוב אחרי עצמי, בהתחלה הפסקים שלי היו הרבה יותר חדים, היום הם הרבה יותר עגולים. בהתחלה הם אמרו דברים מפורשים, היום הם משאירים מקום נרחב יותר שיש אפשרויות אחרות. בהתחלה הם היו  יותר ממוקדים, היום הם יותר פתוחים וכדומה ועוד כהנה וכהנה, זה נושא שקשה לי, כי אני לא יכול לחקור את עצמי, אבל זו דוגמא עצומה לתפקודו של הרב בעידן הפוסט מודרני, שמשקפת בעצם את אחד השינויים הדרמטיים שעוברים היום על עולם ההלכה.

           צריך לזכור שאף על פי שמבחינת נקרא לזה הסטאטוס הרבני, הרבנים שעונים בדרך כלל על שאלות נמצאים בסטאטוס לא בשורה הראשונה ואני חושב אני מסתכל על עצמי גם לא בשורה השנייה. אבל מבחינת המשקל שלהם בקהילות, אין אף רב בעולם שנשאל שלושים שאלות ביממה. כלומר מדובר פה בהשפעה ניכרת ובגלל זה יש גם ביקורת עצומה ואני נחשף לביקורת עצומה גם בעולם הרבני. זה המאפיין של עבודתו של הרב בעידן הפוסט מודרני.

           אני רוצה לומר עוד שלוש הערות, בכל התהליך הזה יש גם סכנות מרובות מאין כמותן.  על אף העובדה שהכול פתוח ושכפי שאמרתי אין אוטוריטות, יש אוטוריטות מסוג חדש. למשל, מי מהווה אוטוריטה באינטרנט? זה שמקליד מהר ועונה מהר. כלומר, מאוטוריטה של רמה של תלמיד חכם, של העולם הישן של המאה התשע עשרה למאה עשרים, לפחות בחלקה הראשון, עברנו לאוטוריטות מסוג אחר. אוטוריטות שמכירות את השפה של האינטרנט, שיודעות לכתוב קצר, שיודעות לכתוב מהר, שמשרתות את הציבור. אבל זה שינוי גם בשאלה מיהי אוטוריטה בהלכה, שאלה לא פשוטה וזה שינוי שאני רואה אותו לרעה, בשל העובדה שהוא מאפשר לרדד את הדיון ההלכתי והוא יכול לגרום  לאותו מצב, כמו שאנחנו מכירים את ילדינו, שהם עושים עבודה בבית הספר, והעבודה בבית הספר מקבלת ציון מאה, אבל בעיקר בשל העבודה שהגופנים יפים, שהצבעים של המדפסת,  שהם העתיקו תמונות יפות והם מצאו איזה תלמיד בדרום קוריאה, שעשה עבודה על אותו עניין ועוד כהנה וכהנה.       כלומר, צריך לדעת שהמחיר הזה קיים גם בעולם הרבני.

           הדבר השני הוא, שהדבר הזה מטפח תלות, תלות של אנשים. היום רבנים נשאלים על כל אפטשי, האם השם הזה הוא כשר, האם מותר לתת את השם הזה לילד, האם כך והאם כך. כלומר, העידן הפוסט מודרני והיום אנחנו מתחילים, אני לא רוצה להשתמש במילה הזאת היום, אבל אני כן אשתמש בה, האובר שוקינג של העידן הפוסט מודרני, גורם להרבה אנשים לאבד את הצפון, לאבד את היציבות, לפנות אל הרב בשל העובדה שהם לא מצליחים להתמצא בעולם החדש הזה. הכול נכון, הכול מותר, הכול כך והכל כך וכדומה. ודווקא הפתיחות האין סופית, גורמת לציבור ענק לבוא ולבקש דווקא את האוטוריטה בתוך הציבור הזה, כתגובת נגד לפוסט מודרניזם  ואנחנו רואים את זה בצורה מאוד, מאוד חזקה וזה כמובן מאפשר שרלטנות ועוד כל מיני דברים רעים שיכולים לנבוע מצבירת כוח וכדומה.

           בסופו של דבר, לעניות דעתי מתחולל גם שינוי ובזה אני אסיים, עד כאן אני יותר דיברתי על מסגרת, כדי שתבינו דרך המסגרת השלכות מאוד עמוקות גם על התוכן. מתחולל בהחלט שינוי בתוכן ואפשר לראות את זה בצורה מאוד, מאוד חזקה ואפילו לעקוב אחרי זה. הרי יש תאריכים, אפשר לעקוב מה קרה לפני שלוש שנים, מה קרה לפני שנתיים, מה קרה לפני שנה וכדומה, מתחולל שינוי בתוכן. התוכן הוא הבנה יותר עמוקה של הרב, שהוא  צריך להסביר, שהוא צריך לשכנע, שהוא עומד לביקורת,  למשל חלק ניכר מהתשובות היום מעלות גם אפשרות אחרת.

           השבוע כתבתי תשובה אחת בלי להעלות אפשרות אחרת, וחטפתי מקוראים מהצד נקרא לזה השמאלי לצורך העניין. של מה פתאום סטיתי ממנהגי ולא ציינתי את העובדה שיש כאלה שאומרים אחרת, שזה חלק מחובתי לעשות זאת ועוד כהנה וכהנה.

           אני  חושב שאם אנחנו מסתכלים לטווח ארוך, זה הייתי אומר, אני רציתי לסיים זה עושה טוב, אבל אני לא בטוח. אני אומר ככה, מצד אחד אני חושב שזה עושה טוב מאוד לעולם הרבני, שהוא פחות מתפקד כראש פירמידה ויותר מתפקד כמוקד ברשת. זה אולי הדימוי הכי מתאים, הוא מוקד מאוד משמעותי, מאוד, מאוד חזק, אבל הוא מוקד ברשת ולא ראש אוטוריטה בלבד.

           הדבר השני, אני חושש שאיבוד ההתמצאות ואיבוד יכולת הניווט יביא לכך שהרשת תצמיח שרלטנות ועוצמתיות מסוג חדש שאיננה נובעת דווקא מגדלות בתורה, איננה נובעת מעניינים אחרים, אלא מאותם דברים שגורמים למנהיגות לצמוח בעידן הפוסט מודרני. יכולת ההצגה, המהירות, ההקלדה המהירה וכדומה.  הדבר הזה הוא עשוי להיות סכנה גדולה מאוד לתוכן של עולם ההלכה.

           הדבר השלישי הוא, שאני חושב שבסופו של דבר הצירוף של הסכנות ושל היתרונות העצומים שישב רשת האינטרנט  יביא אותנו למצב מסוים של איזון בין שני הדברים, ככל שאנחנו יותר ויותר נאמץ את השפה הזהירה, אבל האומרת משהו. המדריכה אבל לא משתלטת, שהעידן הפוסט מודרני מחייבת בעבודת הרב.