ביקורת ספרים על הספר 'שיג ושיח' של הרב יונתן זקס

הרב יונתן זקס, שיג ושיח – קריאות חדשות בפרשת השבוע, בראשית ושמות, הוצאת מגיד, 289 עמודים.

אחד המעגלים המוצלחים ביותר שהולידה ההלכה הוא פרשת השבוע. בלעדי קריאת התורה בשבת הייתה התורה כנראה מונחת בקרן זווית, ואיש לא היה מכירה, מציאות שלצערנו מתקיימת בשאר ספרי הנ"ך. לעומת זאת, ההתקשרות לתורה דרך היותה חלק בלתי נפרד מתפילת הציבור בשבת – יצרה עולם ומלואו, המהווה בית לכל הקשת הציבורית, מתלמידי חכמים ועד הפוסעים פסיעות ראשונות בעולמה של תורה. לכל אחד חלק בפרשת השבוע.

את אחת התולדות של ריטואל זה אנו פוגשים דרך היקפי ספרות העוסקת בפרשת השבוע. אין תחום בספרות התורנית, ולא רק התורנית, עשיר יותר. למן טורים בעיתון ועד ספרות למדנית, מספרות פשט ועד עולם קבלי מורכב, למן דרשות בשבע ברכות ועד לשיעורים עשירי תוכן – כל אלה מתגלים כמבוע בלתי נדלה, וההיקפים אך הולכים וגדלים. יש דורשים זאת לגנאי (תופעת דרדור התורה לדרשנות גרידא לאוסף 'וורטים') ויש דורשים זאת לשבח, אך לא ניתן להתווכח עם העובדות.

מה הופך, להבנתי, ספר על פרשת השבוע לספר טוב ? בשל העובדה שכל לימוד הוא מפגש שבין הלומד ובין הכתוב בתורה, ניתן להציג את שלוש השאלות המהוות קריטריון לבחירה בספר טוב: ראשונה שבהן את מי האדם הלומד פוגש, לאמור: מהי ההכרעה המוקדמת שלו בדבר הדרך בה יש לקרוא את התורה, האם הוא מניח כי התורה מדברת דרך הפשט שלה, או דרך שפות שיח אחרות, האם הוא מניח שיש בכוחו לפענח את מה שלא כתוב או שדרכה של תורה לדבר רק דרך המפורש בה, האם הוא קורא אותה על דרך הסוד, מה המשקל שהוא מייחס לקריאת הספרותית, ועוד אין ספור הנחות מודעות ושאינן, המעצבות את אופי המפגש. שניה שבהן היא השאלה מי הלומד – מהן עמדותיו המוקדמות שאין הוא יכול להשתחרר מהן במפגש המיוחד הזה, עד כמה הוא עשיר בדעת, עד כמה נטועה בו רגישות מוסרית, מה משקלה של המחויבות הדתית בעולמו, ואלה רק חלק קטן ממעצבי הלימוד. השלישית שבהן – ואולי החשובה ביותר – היא השאלה מה הוא למעשה מחפש בפרשת השבוע, בדיוק כפי שראוי שנשאל את עצמנו מול כל מפגש אנושי: האם משהו שמעלה את חינה ויוקרתה של תורה ? הדרכה לחיים מעשיים ? פענוח מקומות בהם הלשון קשה, או שההיגיון הפנימי אינו נמצא ? הבנת אופי מעשי האבות או טעמי המצוות ? וגם כאן, ניתן לרשום רשימה שלמה של מטרות, לעתים גלויות ולעתים סמויות, המאפשרות לפענח את הדרמה המתחוללת בפרשנות זו או אחרת.

מבט דרך שלוש שאלות אלו אני לומד בספרו החדש של הרב זקס הי"ו על פרשת השבוע יביא חלק גדול של הציבור להתפעמות גדולה. וזאת בשל עוצמת התשובות לשלוש השאלות האלה. אפתח במטרת הלימוד: כבר בפתיחה כותב הרב: "שיג ושיח הוא הניסיון שלי לשמוע, בתוך דברי הנצח של הקב"ה, את דבריו אל ההווה...ניסיתי במאמרים האלה לבנות דו שיח בין התורה לבין מצבו של האדם כפי שאנו מבינים אותו כיום" (xi). מאמריו הקצרים של הרב זקס על פרשת השבוע אכן תרים את תרומתה של התורה להתמודדות עם שאלות הקיום העמוקות ביותר של האדם  - למן נושאים מקיפי עולם הנוגעים לעתים לקוסמוס כולו, ועד לחלומותיו, תסכוליו ותקוותיו של האדם הפרטי. האמונה העמוקה המצויה בכל אחד מעמודי הספר בדבר היות האדם נושא ראוי ומרכזי לעסוק בו, בשל היותו צלם א-לוקים ונושא האחריות הגדולה על המציאות, ומאידך גיסא – היותה של התורה מכוונת אל האדם ומביאה לאדם את דבר הא-לוהים, את תביעותיו ואת נחמתו, את העקדה ואת הברכה – היא הבשורה העיקרית של מטרת הלימוד, ובשל כך מתפתח הספר מפירוש לפרשת השבוע להדרכה תורנית רוחנית למעשה אדם ותחבולותיו, ויצרי מעללי איש.

למן ההתחלה, הממקדת את המהפכה הגדולה שהתורה עושה בין המבט המיתי של העולם למבט המוסרי שלו (8-9) מעמיד הרב זקס הי"ו את הקריאה הגדולה של התורה להיות האדם מוסרי, אנושי, המבקש בכל עת את הדרך הראויה והנכונה בעיני ד', שהיא גם הנכונה להתמודדות העולם כולו עם אתגרי החיים. לדוגמה, רק בפרשת וישלח לבדה הוא לומד ממאבק יעקב עם המלאך על הצורך של אדם להיות הוא עצמו (81-83), להתמודד עם הפחד הלא ראוי, ואף לקרוא לכל אחד מאתנו "אל תפחדו מן הגדולה" (87), שהיא תובנה שבקיאותו הגדולה בספרות העולם (ויליאמסון, שקספיר) איפשרה לו לחשוף את שורשיה בתורה; ההתמודדות המורכבת כנגד האלימות, דווקא של שבטים הסולדים מאלימות אך חיים בעולם אלים, והוא בוחן את האפשרויות של חורבן, שעבוד, נסיגה וחיקוי (91), וזו דוגמה אחת בלבד משלל הנושאים הנלמדים על ידי הרב. הרב אינו מונע את עצמו להתמודד עם מוקדי הרוע שבעולם, לראות את סכנת העיוורון הקונספטואלי, ולהנכיח כמסר אוניברסלי את "מלחמה לד' בעמלק מדור דור" (190-186) כיסוד המאבק בטרור. ובאותו ספר עצמו – את החובה הגדולה לעזור דווקא לשונא (217-212). לעתים הדברים הרמוניים מידי, ולעתים חסרה בהם גם הקריעה הנפשית שהאמונה מביאה בכנפיה, אך לאורך הדרך כולה אנו מתעשרים בקריאה גדולה לעשייה אנושית מכוחה של התורה.

הלומד – הרב זקס הי"ו – אינו זקוק להצגה בפני הציבור. בספר עולה שליטתו העצומה בהיקפי ידע שאין כדוגמתם. בעיקר אציין הן את הבשורה הגדולה בכך בהיותו חלק בלתי נפרד מכלל אתגרי העולם הרחב, ומהכרתו את הנתונים ואת הסוגיות והפתרונות שהוצעו, והן את שליטתו במקורות –בין במקורות התורניים ובין בספרות הרחבה של העולם – הפוליטית, הסוציולוגית, המדעית, האומנותית וכדו'. הספר מהווה מופת ודוגמה למשמעות העמוקה של לימוד תורה על ידי עשיר בדעת, ולאמונה העמוקה כי ככל שאדם מגוון יותר בתחומי המגע שלו עם העולם הסובב אותו – כך יכולתו לשאוב ממעיין התורה מתעצמת, והוא שומע בצורה עמוקה יותר את דבר ד'. אנו חוזים לנגד עינינו מערכות פירות הילולים של האפשרויות הגדולות הנפתחות בפנינו – בין אם מדובר בהנגדה בין תרבות העולם והשליחות הגדולה של התורה, ובין בהשוואות המלמדות דווקא על היותנו כולנו בני אב אחד. המבקש להבין את תרומתה הגדולה של תרבות רחבה לחשיפת התורנית המתאפשרת יוכל לראות בספר זה ספר יסוד, שאינו מדבר על הנושא הזה, אלא פשוט פועל מכוחו.

אם חשב הלומד שלפנינו אפוא ספר "מגויס", שבו לא התורה עומדת במוקד אלא מנוצלת בקריאה מניפולטיבית למען המטרות המוכתבות מראש – הוא יגלה של כך הם פני הדברים. קריאת התורה שהרב זקס הי"ו קורא בדרכה היא קריאה המייחסת חשיבות גדולה לפשט, לסדר המילים, למילים המנחות וכדו'. כך לדוגמה, ההבדל בין ראייה לבין שמיעה נולד מתוך הקשבה מדויקת לתורה (ראיית אדם את עץ הדעת מול שמיעת דבר ד' (11-14), שהופכת במהלך הדרך לקריאה לכל אחד מאתנו ללמוד להקשיב; השוואה בין מפקדים שונים, והדרך לספור בני אדם, כפי שהיא מופיעה במקרא 250_247), ועוד ועוד.

הלומד את פרשת השבוע עם דבריו המחכימים של הרב זקס יתמלא אפוא הכרה באפשרות כי הדברים שנאמרו לאברהם אבינו "ונברכו בך כל משפחות האדמה", הופכים למציאות ריאלית. הוא ילמד כי לתורה יש בשורה משמעותית מאוד לעולם כולו, לעם ישראל, אך לא פחות מכך – לאנושיות הפרטית המוסרית והערכית. הוא ילמד על היותה של התורה לעתים מנוגדת למקובל בעולם כולו וחותרת להביא בשורה אחרת, ולעתים משתלבת ואף מובילה מהלכים כלל עולמיים. הוא יתמלא אמונה עמוקה בריבונו של עולם, במחויבות לתורה, בניצחיותה, ובהיותה משמעותית לכל אחד מאתנו. ובעיקר, הוא ימצא בעצמו כלים להפוך את עצמו לאדם טוב יותר, מכוחה של תורת אמת.