על מהותו של הווידוי ודיוקו | שיעור לקראת יום כיפור

 

 

 

תשובה | וידוי - סיכום מאת יונתן יפרח:

 

הקדמה - וידוי הרמב"ם:

הוידוי צריך להיות חלק בלתי נפרד ממהלך התשובה, הרמב"ם מגדיר את זה אף כחלק קריטי ממצוות עשה של מצוות תשובה.

הרמב"ם אומר שהווידוי בנוי בצורה הבאה:

"אומר אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר הזה".

"אומר":

יש לוידוי 2 תפקידים:

עצם העצירה, אי אפשר רק להזיז קצת את עצמנו ולשנות קצת תנועות, אלא תשובה מחייבת עצירה ותשומת לב. תשובה מחייבת לעשות משהו שהוא בליט את התשובה

בפה, דברים שאנו חווים בתוך עצמנו יכולים לקרות גם בלי התשובה. אך התשובה צריכה להיות גם בפה, לא רק תחושות, זה הופך למשהו ממשי ומוגדר, זה איננו מרחף עוד, זה מונכח באוויר. הגוף כעת גם הוא שותף בוידוי.

 

"אנא ה'":

כאן מדובר בתפילה אישית יותר, מה אנחנו מבקשים מה'. תאפשר לי, כפר לי, סלח לי, תעזור לי ועוד.

בנוסף כאן האדם מבין שהוא צריך עזרה. למרות שלאדם יש יכולות גבוהות מאוד ובמיוחד כאן כשמדברים עכשיו על תשובה, שבה האדם מצליח לשנות תכונות הקיימות בתוכו. אבל אין מה לעשות אנחנו צריכים עזרה בחיים לפעמים. אנחנו חלשים לפעמים, זקוקים לסיוע. "הבא להיטהר מסייעים בידו" - אנחנו צריכים את הסיוע הזה.

"חטאתי  עוויתי פשעתי לפניך":

השלב הבא משתלב עם האתיקה של המחילה. להבין מה באמת חטאתי ולהתנצל עליו, זה לא הווידוי שצריך להיות ביננו לה'. 

אנחנו מודים בחומרה של המעשה שלנו.

"ועשיתי כך וכך":

אני מודה על העובדות ועל מה שעשיתי.

"והרי נחמתי ובושתי במעשי":

אנחנו אחראיים ומודים במעשינו, לא מפילים את האחריות על דבר אחר או אנשים אחרים. זוהי נקודה חשובה שמעידה על אחריות ובגרות.

"ולעולם איני חוזר לדבר זה":

הרמב"ם הכניס משהו שלא מופיע בתפילה, והוא הקבלה לעתיד. מה אני הולך לעשות עם זה? 

אמנם קשה לומר לעולם איני חוזר לדבר הזה, כי אנחנו מכירים את עצמנו, אולי כדאי לקחת את זה למקום של לאן אני יכול לקחת את זה מבחינה מעשית. 

השלב הזה צריך לבוא ממקום אמיתי וכנה.

סיכום דרכו של הרמב"ם:

אז אחרי שניתחנו את אמירת הרמב"ם, אנחנו יכולים להבין את רוח הדברים שלו, ולהבין את מה הסיבה שיש בכלל וידוי. למה אנחנו צריכים את זה.

אנחנו צריכים את הווידוי כדי לעצור ולחשוב, להתקרב לה', להבין את חטאינו ולהשליך אותם ממני לעתיד לבוא.

בנוסף:

יש גם מקום לוידוי על ושל הציבור, הרב סולובייצ'יק מסביר שצריך לחשוב על וידוי של הציבור בזמן חזרת הש"ץ ואילו בזמן תפילת הלחש לחשוב על וידוי אישי