האם צריך לצום גם כאשר החורבן כבר לא נוכח? מהי מטרת הצום האמיתית? בשיעור הרב שרלו מלמד את נבואת זכריה בה עונה הקב"ה לשאלת העם בשיבת ציון ומזכיר להם כי היסודות לחיים בארץ הינם כינון חברת מופת ותביעת צדק.
בשיעור הרב דיבר על הסטת העיסוק בימי בין המיצרים, מהחוסר במקדש בעצמו והמצוות שנובעות ממנו והגילוי של הקב"ה, אל דברים שחשובים מאוד בפני עצמם כגון נושאים שקשורים לימינו, שנאת חינם ותיקון המידות וכו'. לחצו על "הרשמה למנוי" כדי לקבל את שיעורי הישיבה.
דפי מקורות: https://drive.google.com/file/d/1ZkM8TQmhihjBpHFYSudJqr-xeGsqB0oy/view?usp=sharing
בשיעור הרב תמיר מדבר על הפער הקיים בין תיאור עשרה בטבת כפי שמופיע ביחזקאל בין תיאור היום כפי שהוא מופיע בירמיהו. למה בסליחות אנחנו מקבלים רק את נקודת המבט של יחזקאל, ומה זה אמור ללמד אותנו?
נבחן את נבואות ירמיהו וננסה להבין האם החורבן הפיך או לא, נסתכל על האירועים בהקשרים היסטוריים ונראה איזה אור הם יוכלו לשפוך על הפרקים ובסוף נשאל, האם וכמה יש מקום לתקווה אל מול חורבן?
מה בין נטילת לולב וספירת העומר והאם זכירת המקדש בהם דומה? עיון במסכת סוכה ובתורתו של הגרי"ז.
מתוך לימוד הפרקים בירמיהו, הרב שרלו פתח בפנינו צוהר למשמעות הפנימית של היום הזה. חורבן האומה, חוסר האמון בין החלקים השונים בעם, והרצון למלך שהשחית את הכל.
הרב איתמר אלדר מנגיד את שני מזמורי התהילים (כ"ד ו-מ"ח), ומעלה את שאלת היחס בין פרטיקולריות לאוניברסליות, לאור צום עשירי בטבת.
בשיעור זה, שנערך בעשירי בטבת תשע"ה, עוסק הרב תמיר גרנות לאו דווקא במאורע ההסטורי המסויים (המצור או יום הקדיש הכללי), אלא ברגשות ובשאלות האמוניות והקיומיות שהוא מעורר. השיעור סוקר סוגיה של הלכה ואגדה במסכת חגיגה, ומנסה לדלות מתוכה הבנה והרגשה עמוקה של תכונת היום המיוחדת והמשמעות שלה.
האם אנו רוצים בבניין הבית באמת?
הרב יובל שרלו בשיחה לרגל הצום, מדוע אין דוחים את הצום אם חל בשישי או בשבת? ולמה צמים על פריצת החומות?
הרב שרלו על משמעות רצח גדליה בן אחיקם והשתקפותה בפיוטי הסליחות
