המוסר הנבואי #7 | תביעת התורה המוסרית ממנהיג

הכוזרי במאמר ראשון בדו שיח הבא עם החבר מעלה בדיוק את הדברים עליהם אנו לומדים במסגרת השיעור: (מה) אמר הכוזרי: אמנם כבר העירת הערתיך והמשלת משליך ויפה העירת ויפה המשלת אבל לפי זה צריכים היו להמצא בקרבכם יותר מאשר בקרב עמים אחרים עובדי א-לוה מתוך פרישות ונזירות: (מו) אמר החבר: צר לי לראותך שוכח את השרשים אשר הקדמתי לך וכבר הודית בהם האם לא הסכמנו כי אין להתקרב אל הא-לוה כי אם על ידי מעשים אשר צוה עליהם החושב אתה כי הקרבה לא-לוה היא על ידי רגשות כניעה רוח נמוכה וכדומה לאלה: (מז) אמר הכוזרי: אמנם כן ובצדק ומעין זה קראתי בספריכם כאמור מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו' ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך ומאמרים רבים אחרים כיוצא באלה: (מח) אמר החבר: אלה וכל הדומים להם הם החקים השכליים אך הללו אינם כי אם הצעות והקדמות לתורה הא-לוהית הקודמות לה בטבע ובזמן אשר בלעדיהן לא תתכן כל הנהגה בכל חברה מחברות בני אדם עד כי גם חברת שודדים לא יתכן שלא תקבל שלטון הצדק בדברים שבינם לבין עצמם בלא זה לא תתמיד חברותם רק כאשר המרו בני ישראל עד שהתחילו להקל במצוות השכליות ובדרכי ההתנהגות אשר אין כל חברה יכולה להתקים בלעדיהן כאשר לא יוכל היחיד להתקים בלא ספוק צרכיו הטבעיים מאכל ומשתה ותנועה ומנוחה ושנה ויקיצה ועם זה החזיקו עוד בעבודת הקרבנות ובדומות לה מן המצוות הא-לוהיות השמעיות הודיעם הא-לוה כי הוא היה מסתפק בפחות מזה באמרו להם מי יתן ושמרתם את המצוות אשר החברה הפחותה והשפלה ביותר מקבלת עליהם והן הצדק וההטבה לזולת וההודאה לא-לוה על חסדו כי התורה הא-לוהית לא תשלם כי אם לאחר שלמות החקה החברתית והשכלית ובחקה זו כבר נכללו מעשי הצדק וההודאה על חסד הא-לוה ואיש החסר כל אלה מה לו כי יביא קרבנות או יקים מצוות השבת והמילה ודומיהן אשר השכל אינו מחיבן ואף לא דוחן הלא הן המצוות שנתיחדו בהן ישראל כתוספת על המצוות השכליות ועל ידן הגיעה אליהם מעלת הענין הא-לוהי והם לא ידעו טעמן כמו שלא נודע להם איך קרה הדבר כי שכן בתוכם כבוד ה' ואיך היתה אש ה' אוכלת קרבנותיהם איככה שמעו את דבר ה' ואיך ארע להם כל אשר ארע להם מן הדברים אשר השכל היה מסרב להודות באמתותם לולא ראות העין והמעמד אשר אין להכחישם על זה ועל כיוצא בזה נאמר להם ומה ה' דורש ממך ועלותיכם ספו על זבחיכם ועוד אמירות הדומות לאלה אולם איך יתכן הדבר כי בהסתפק האדם הישראלי בעשות משפט ואהבת חסד ובעזבו מצוות מילה ושבת ומצות הפסח ושאר המצוות יגיע לידי שלמות: