מתוך עיון במספר רשימות שונות מספרי התנ"ך המבקשות להציג את דמות הצדיק/הרשע. אנו רואים שהמוקד הוא סביב מצוות והנהגות של בין אדם לחבירו. בשיעור דנו מה ההשלכות של הבחנה זאת ביחסים שבין מצוות שבין אדם לחבירו לעומת קונו. פתחנו בשאלה הגדולה שההבחנה הזאת מעלה בנו: מה המקור לגישה זאת שמצאנו בנביאים והכתובים? והיש לזה מקור בתורה? את התשובה לכך כבר נלמד בשבוע הבא.
בשיעור למדנו על הנביא ישעיהו שבא בפני בני דורו אשר בטוחים שהם צדיקים וטובים בעיני ה' שהרי ביהמ"ק לא פוסק מעבודתו לרגע וכל עמ"י עובדי ה' באים למקדש נושאים תפילות. והנביא צריך להגיע בפניהם ולהפך את לבבם, ליצור אצלם תפנית בצורת החשיבה עד שיבינו שכל עוד החברה שבה הם חיים מושחתת מהיסוד אין כל משמעות למעשי הקודש במקדש. ועליהם לתקן את מעשיהם במהרה שכן - ציון במשפט תפדה!
למדנו את את דברי הרמב"ן על מצוות התפילין מתוך פרשת בא - ספר שמות פרק י"ג פסוק ט'ז. הרמב"ן שם דן בסוגי הכופרים ומה תהיה הדרך להשיב בליבם את האמונה - בדבריו הרמב"ן מגיע למסקנה שהאמונה תשוב מתוך נס גלוי שיהיה לעיניהם. וישנם מצוות שנועדו בכדי להזכיר לנו את אותם אירועים משמעותיים, אבל לא כזיכרון היסטורי אלא זיכרון פעיל שמעורר אותנו לאמונה גם היום אלפי שנים אחרי שארע.
השבוע בלגעת ברוח הרבנים דנו ביחס לעוברי עבירה הנמצאים במצוקה. האם ניתן להתפלל עבורם? אם כן, באיזה אופן?
בשיעור הרב מסרטט בפנינו את שיטתו האמונית של הרמב"ן בנוגע ליחס הראוי ללימוד מעשי האבות, ומתוך הבנה זאת מה עלינו ללמוד מהם ומהסיפורים שאנו לומדים עליהם. 'רגלם מוצבות ארצה וראשם מגיע השמימה'
מרן הרב קוק זצ"ל בספרו 'אורות התשובה' מגדיר דרגות שונות לתשובה. והדרגה העליונה על פי הרב זצ"ל היא התשובה השכלית - ההתבוננות בערך העליון בחזון הגדול אליו אנו שואפים ומתוך התכווננות זאת יטיב האדם את דרכיו. מתוך כך בחר היום ראש הישיבה הרב תמיר גרנות לפתוח ולברר בפנינו התלמידים מה משמעות החזון הגדול של 'עז החיים הטבעיים' והדרכה איך נוכל לחיות חיים על פי אמירה זאת ולא שתהפוך לסיסמה חלולה בפינו. מזמינים אתכם לשמוע את השיעור ולהתחבר אף אתם לחזון הגדול של הישיבה, ולשוב עימנו בתשובה.
הרב איתמר מלמד על תפיסתו של רבי נחמן על התשובה ועל האופציות שיש לאדם שנפל לחטאים ולא יודע איך לחזור בתשובה דרך תורות ליקוטי מוהרן
בלגעת ברוח השבוע כל אחד מהרבנים הציג את ראש השנה שלו. בהמשך הדיון התרחב לעבודת ה' ביראה בדורנו.
הרב איל קהלני מלמד על תפיסת הרב קוק על התשובה, תהליכיה וחידושה בספר אורות התשובה. השיעור הוא על פרקים א-ג באורות התשובה.
השבוע עסקנו בשאלה למה ללמוד דווקא גמרא? מה יחודו הרב של הספר אותו לומדים בכל בית מדרש יהודי כבר 1500 שנה.
השבוע עסקנו במצוות שילוח הקן מתוך הפרשה שלנו, ומשם הגענו לעיסוק בסוגיית ניתנת טעמים למצוות.
השבוע במסלול אגדה למדו הלכות תשובה לרמב"ם, עם שיעור סיכום של ראש הישיבה הרב שרלו.
הערב ג' אלול יום פטירתו של רבינו הגדול הרב קוק זצ"ל. בלגעת ברוח עסקנו באחד מדבריו של הרב זצ"ל בעניין ייחודה של תורת א"י על השפעת הכללים על הפרטים וכן להפך והחיבור בין הלכה לאגדה בזמן הלימוד. השאלה שנשאלה האם וכיצד אנו יכולים לממש את חזונו של הרב קוק בלימוד הגמרא בישיבה.
הכותב הינו בוגר הישיבה מחזור א.
בשיחה זו הרב תמיר גרנות מגיב לדברי הרב יובל שרלו בנושא האם הכיבוש משחית. בהמשך הרב יובל שרלו יגיב לדבריו של הרב תמיר גרנות.
במהלך יום ירושלים שמעו תלמידי הישיבה שיחה מפי אחד הפעילים לגאולת וקניית בתים בעיר העתיקה מיד ערבים שגרים שם היום. ראש הישיבה הרב שרלו ביום שלמחרת בשיחה שבה הוא מציג את עמדתו בנושא ומגיב במקצת למה שנאמר בשיחה ביום ירושלים. מתוך סיפור 'אשת יפת תואר' ופרשנותו של הרמב"ן
בפאנל של לגעת הרוח הרבנים דנים בתכונות והיכולות הנפשיות המחוצות על מנת לסלוח , ועל ההשתדלות לא לפגוע . לחצו על "הרשמה למנוי" כדי לקבל את שיעורי הישיבה.
מתוך הסמיכות לחג השבועות, חג מתן תורה. הנושא של ה'לגעת ברוח' השבוע היה השפעתה של התורה על אישיותו של הלומד. האם מדובר בסגולה? בהבטחה? או בעבודה פנימית?
