הרב יובל שרלו מבאר את המשל של "גן נעול אחותי כלה", המבטא את אהבת הדוד לרעיה ואת "באתי לגני" כמבטא את הנישואין. מהו המעבר בין הנישואין בפרק ה' פסוק א' ל"אני ישנה וליבי ער" בפסוק ב'? מהו המשבר שאינו מתואר
הרב יובל שרלו מלמד את השיר השלישי בשיר השירים, המתאר את נישואי הרעיה מעין גדי והמלך מירושלים. איך יגשרו על הפער ביניהם? מי זאת עולה מן המדבר מקוטרת מור ולבונה? כיצד מלמד אותנו המשורר התייחסות אינטימית אך צנועה ליופי הרעיה?
הרב יובל שרלו מלמד את השיר השני מבין ארבעת השירים. הרב מתאר את הנסיונות של הדוד והרעיה להגיע למפגש עד לרדגע של "אחזתיו ולא ארפנו."
הרב יובל שרלו מלמד את פרק כ"ד בספר ירמיה. בפרק מתוארת נבואת דודאי התאנים, בה מתואר מהפך- העבר המוקד מארץ ישראל אל הגולה. פרק זה הינו האחרון בקובץ הנבואות להנהגה, והאחרון בחלק הראשון של הספר. בכך הרב שרלו מסיים את הסבב הנכחי של לימוד ספר ירמיה. בעז"ה נמשיך בשנה הבאה
הרב יובל שרלו מלמד את החלק האחרון של השיר הראשון בשיר השירים. מה המשבר בין הדוד והרעיה וממה הוא נובע? מהו הפזמון החוזר "השבעתי אתכם בנות ירושלים" מי המשביע ומה השבועה?
הרב יובל שרלו עוסק בקובץ נבואות כלפי נביאי השקר. בתוך כך עוסק הרב שרלו בכלל לסוגיית נביאי השקר. ירמיה עומד מול אותם נביאים ומסביר להם מהי באמת חוויה נבואית.
הרב יובל שרלו מלמד את פרקים כא-כג ומנסה למצוא את מקומם בספר ירמיה. מסקנת הרב שרלו היא כי מדובר בקובץ נבואות כלפי ההנהגה, פרקים אלו מתייחסים לנבואות קשות כלפי מלכי יהודה.
הרב שרלו מלמד את פרק א, פסוקים א-י"א. מה היחס בין הדוד והרעיה? באיזה שפה כל אחד משתמש?
הרב יובל שרלו עובר על פרקים יח-כ, בהם מופיעים שני משלי היוצר. ירמיה מתייאש מהעם ומבקש מהקב"ה לפגוע בהם. נקודת האל חזור מהחורבן נראית מתקרבת מאוד.
הרב יובל שרלו מלמד את רצף הנבואות בפרק ט"ז ומסה לאבחן האם יש בהם סדר. בנוסף, הוא מתייחס לשאלת השבת, המופיעה בפרקנו. מהו מקום השבת בנבואה? ומה הקשר לנושאים אקטואליים?
הרב יובל שרלו מלמד את פרק ט"ז. כאן שוב מובאים "פסוקי יומן", בו מתואר ירמיה כמתונן על כך שה' אינו תומך בו ומגן בו. הנבואה היא נבואת חורבן המצווה על ירמיה לפעול על פי נבואתו.
פרק ה' הינו פרק יוצא דופן, הן במחינה מבנית והן מבחינה תוכנית. אנו רואים כי הוא לא מסודר על פי סדר הא' ב'. כמו כן הוא איננו נפתח במילה איכה אלא בפניה אל הקב"ה. מבחינה תוכנית תיאורי הצער והחורבן לא מהווים עוד קינה
הרב יובל שרלו מלמד את פרק י"ד בספר ירמיה. מהי הבצורת ולמה היא גורמת? מי הם המתפללים בפרק ומה תגובת הקב"ה לתפילה?
בחלקו השני של הפרק המחבר לא מקונן רק על צער עם ישראל וירושלים הנחרבת אלא על שמחת הגויים. הרב שרלו טוען כי היה ביכולתו של צדקיהו להביא למצב של ישיבה בצל הגויים אילו היה מקבל את מדיניות ירמיהו ונכנע בפני
לכבוד ר"ח אדר, הרב שרלו יוצא מהסדר הרגיל ועוסק במגילת אסתר ובקשרה אל ספר ירמיה. האם מרדכי עשה נכון כאשר לא כרע ולא השתחווה?
