בהמשך לנושא הנחלה, הזכויות והתפקידים של הלווים שמונה הרמב"ם בסוף ספר זרעים, הוא כותב הלכה רעיונית שכל אדם שנדבו ליבו ללמוד תורה ולהקדיש עצמו לה' מבורך ומוזמן לעשות כך. מתוך כך הרב הציג שלוש גישות - שני הקיצונות ואת דרך האמצע באיך לראות את עניין השיוויון בנטל והשאלה האם על החברה להקדיש קבוצה מובחרת של לומדי תורה.
בשיעור הרב שרלו מציג את מוסר הנביאים כפי שבא לידי ביטוי בספר עמוס, בנבואותיו כנגד התפיסה השגויה של עם ישראל.
בשיעור הרב קרא את הפרקים הראשונים של ספר עמוס, הסביר את המציאות באותה תקופה, והסביר את נקודת המבט הנבואית מבחינת המוסר.
השיעור יעסוק בארבעה מעגלים של הסוגיה: תקנת כתיבת גט לפני יציאה למלחמה – שש שאלות הדרבנן (המצב מדאורייתא, למה לשנות, באיזה מסלול, באיזה תוקף, מה תוקן וכיצד זה פותר את הבעיה, השלכות נוספות]: סוגיות מקבילות (בקיצור): בבא מציעא נט ע"א השורות הראשונות; בעל הטורים במדבר לב, כא; למה תיקנו ? רש"י; שו"ת הרמב"ם תלט; מה תיקנו ובאיזה מסלול: רש"י, רבינו תם, רשב"א כתובות ט ע"ב ריטב"א כתובות ט ע"ב; [למה לא תיקנו מסלול אחר: ראו בדיונים של הרב הרצוג והרב גורן]; האם זה פותר את כל הבעיות ? משנה גיטין פרק ז משנה ג, ד מח' התנאים; ופיה"מ שם הבעיה שאם התייחדו; השלכות לגבי גט על תנאי בכלל: דינו של רבי יחיאל מפאריש במרדכי מסכת גיטין פרק מי שאחזו רמז תכג; עמדת המהרש"א שזה מתאים בדיוק לעמדת התוס' אצלנו: מסכת גיטין דף צ עמוד ב; [חילוקים בדינו בשו"ת מהר"ם לובלין קכב; [ההתייחסות לאומדן דעתו של אוריה - ערוך השולחן אבן העזר קמה ל]. הדיון על חידוש דין זה בהקשר של צה"ל: נכתבו על כך הרבה דיונים כבר בימי מלחמת העולם הראשונה. במקורות מובאים ציטוטים קצרים מאוד מדברי הרבנים הרצוג וגורן זכר צדיקים לברכה; מול זה את דברי הרב קוק בעין אי"ה; מה המשמעות של תקנה זו לגבי מעשה דוד בבת שבע בתורה שבעל פה ? בראשונים השונים על הסוגיה; שבת נו ע"א; מהר"ל באר הגולה; בין השאר כדאי לראות את פירושו המקורי של הפני יהושע שבת נט ע"א. איך מתיישבים הדברים בפשוטו של מקרא ?
בשיעור הרב שרלו מפרט את 3 יסודות המשפחה כפי שבאים לידי ביטוי בפרשת הבריאה, מתייחס למציאות הנוצרת כאשר מתרחשת תקלה באחד היסודות, ונוגע בפער בין יסודות אלו לעידן הפוסט מודרני.
האם אחרית הימים זה דווקא בעתיד רחוק כלשהו? ואלי זה בימינו? על כך במאמר הבא
המקום בו דומה כי התמוטטה הערבות ההדדית לחלוטין הוא תחום החינוך. שני כתובים מכחישים זה את זה - הכתוב הראשון בו כל אדם מבקש לילדיו את החינוך הטוב ביותר, ואינו מוכן להסתפק במה שהוא פחות מכך* הכתוב השני הוא החובה והאחריות לכלל האומה הישראלית, וההבנה כי אין אנו עומדים מול ריבונו של עולם כיחידים בלבד, אלא גם כאומה, ואם החינוך הכלל ישראלי יהיה ירוד - לא עשינו דבר. אנו עצמנו לא מצאנו את הכתוב השלישי המכריע ביניהם, ובשנים האחרונות קשה להצביע על מנהיג כמו יהודה, המוכן להיות ערב לכולם, ולא רק לדאוג לחינוך ילדיו ועצמו.
אין קיצורי דרך. חלומות באספמיא על הקמת מנהיגות בכוח* דברים הנשמעים כאילו פעילות כוחנית היא זו שתביא את הציבור לכרוע בפני האמונה של המנסה לכפות אותה* רצון להתנתק ואי נכונות לשאת בעול עם הציבור* כעס ונזיפה מתמדת באחרים הנתפשים כ"רעים" שבסיפור - אלה לא מובילים לשום דבר. הם מהווים פורקן לא רע לכעס ולתסכול, אך בסופו של דבר מובילים אל מחוץ למחנה. יהודה הוא הנבחר למלכות.
בשיעור הרב דיבר על מה עומד בפני מי שמגיע להתלונן, מה הבעיות והקשיים שעומדים בדרך וכיצד פורום תקנה עוזר בנושא.
בשיעור הרב קורא את הלכות לשון הרע של החפץ חיים, ומציג את היחס בין לא תלך רכיל בעמך לבין לא תעמוד על דם רעך, ומנסה להבין מה ההלכות אומרות לגבי מצבים בימינו.
בשיעור הרב מדבר על סוף הלכות מתנות עניים לרמב"ם. מחד, הרמב"ם פוסק לאדם שיצטרך כמה שפחות למתנות צדקה, מאידך ארבעה פרקים לפני כן הוא מפאר את מעלת הצדקה. בהלכה האחרונה הוא מיישב את הסתירה ומסביר כיצד יש לפעול בפועל.
בשיעור הרב דיבר על הקינות שמופיעות בספר, האקרוסטיכון שיש בפרק ג', ובנוסף על פרק ג' שמדבר על תקומה.
בשיעור הרב הסביר על ספר ירמיהו ועל הדילמות שירמיהו והעם הין צריכים להתמודד איתם.
