דבר תורה לפרשת צו, הופיע בעלון שבת ´שבתון´ לפרשת צו תשס"ז
הריחוק שלנו מהקורבנות כיום נובע ממקום עמוק הרבה יותר. הוא נובע מהעובדה שכל הזיקה שלנו לריבונו של עולם אינה זיקה חיה. אין אנו זוכים בהשראת שכינה, אין אנו נהנים מאורה של הנבואה, אין אנו מקיימים את אותו דיאלוג שבין אלוקים ואדם שקיים במצבו המלא של עם ישראל.
איוב מגיב לדברי הרעים ובו בעת גם טוען כלפי שמיא. כחלק מטענותיו מבקש איוב "אֲשֶׁר אִם-צָדַקְתִּי, לֹא אֶעֱנֶה; לִמְשֹׁפְטִי, אֶתְחַנָּן" משפט חוזר. שכן לדעתו כל המערכת לא הוגנת, הקב"ה הוא גם התובע גם השופט וגם המוציא לפועל. ולכן זה מוביל אותו למסקנה הבאה - "עַל-כֵּן אָמַרְתִּי--תָּם וְרָשָׁע, הוּא מְכַלֶּה." אין דין צדק בעולם הוא מוציא להורג ופועל גם כלפי צדיקים
בשיעור הרב דן האם יש עיניין הצער של הנימול בזמן המילה והאם יש עניין שיהיה בהכרה בזמן המילה , ומתוך כך האם מותר להרדים את הנימול בזמן הילה מתוך עיון בשותי"ם של אחרונים
סימנים לגאולה וחזון העצמות היבשות
הדברים הגיעו בעקבות הפולמוס סביב הכנס שהתרחש השבוע של האתר 929. מה היחס אל הפצת התורה לעם היהודי ומה הדרכים הלגיטימיות לכך.
