בעיקבות חשיפת הפרשיה האחרונה סביב מעשיו של הסופר חיים ולדר, דנו בביהמ"ד הציבורי בשאלה מתי צריך לפרסם את החשדות וחיוני שהמידע יגיע לציבור מצד לא תעמוד על דם רעך ומתי יש לנו להישמר ועוד לא לפרסם בכדי לא להגיע לעבירות לשון הרע
לאחר שלושת שיעורי ההקדמות בשיעור זה ראש הישיבה הרב יובל שרלו עובר להסביר על המקור התורני לתפיסה זאת של מוסר הנביאים וסדר האופרטיבי שהם הציגו בפני עם ישראל. בשיעור זה ענינו על השאלה שליוותה את הלימוד בשלושת השיעורים הקודמים והיא: כיצד למדו הנביאים את העמדה הזאת שהציבו לעם ישראל היכן מצינו זאת קודם לכן בתורה?
מתוך עיון בדברי הרמב"ן על שני הפסוקים הבאים בספר דברים יד א-ב: "בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת. ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" פתחנו את השבוע בלימוד יסודות חשובים בנוגע ליחסה של התורה לרגשות ולתחושות הטבעיות שיש לאדם במהלך חייו. וראינו כיצד התורה נותנת מקום לאותם תחושות ומאפשרת לנו לתת להם מקום וביטוי בחיינו הרוחניים. שבוע טוב!
בעקבות חשיפת הפרשיה האחרונה סביב מעשיו של הסופר חיים ולדר, דנו בביהמ"ד הציבורי בשאלה מתי צריך לפרסם את החשדות וחיוני שהמידע יגיע לציבור מצד לא תעמוד על דם רעך ומתי יש לנו להישמר ועוד לא לפרסם בכדי לא להגיע לעבירות לשון הרע
דברים שנאמרו על ידי הרב יובל שרלו ב"לגעת ברוח" בנושא התמימות הראשונה והתמימות השניה.
בשיעור פתחנו בשאלת ביחס לתחבורה ציבורית בשבת, ומתוך כך צללנו ללימוד דבריו המפורסמים של רבי יצחק עראמה - בעל העקידה. ביחס לבעיה הגדולה של מיסוד החטאים במרחב הציבורי. לא עסקנו בשאלת רכבת הקלה בשבת, אלא למדנו את אחד ממרכיבי הדיון ואת שיטתו של בעל העקידה שמפריד בין כמות ומספר העבירות ונמנע משיקול כזה ומעל זאת דואג שלא ימוסדו החטאים בחברה. נהיה מוכנים לשלם מחיר והעיקר לא למסד את החטא.
