הרב מביא לשיעור מצגת שהעביר במקום אחר וממנה עלתה השאלה האם לנושא זה יש מקום בבית המדרש מתוקף מעביר השיחה או שמא יש דברים שאינם נוגעים אלינו בבית מדרש.
בשיעור למדנו על האגרת ששלח מלך פרס לעזרא ובה הוא מסמיך אותו להוביל את המתיישבים בארץ. ועזרא מקבל לידיו סמכות לפתיחת מערכת משפט עצמאית ואפילו ביזור סמכויות לדיינים ושופטים נוספים. מתוך זאת עזרא מתחיל להשיב את התורה למרכז חיינו כיהודים, ואף מוסיף תקנות והנהגות שנועדו לשמר ולייחד את דרכה של תורה. רבים מהחלטותיו של עזרא משפיעים עד היום על אופן המפגש שיש לנו עם התורה
מתוך עיון במספר רשימות שונות מספרי התנ"ך המבקשות להציג את דמות הצדיק/הרשע. אנו רואים שהמוקד הוא סביב מצוות והנהגות של בין אדם לחבירו. בשיעור דנו מה ההשלכות של הבחנה זאת ביחסים שבין מצוות שבין אדם לחבירו לעומת קונו. פתחנו בשאלה הגדולה שההבחנה הזאת מעלה בנו: מה המקור לגישה זאת שמצאנו בנביאים והכתובים? והיש לזה מקור בתורה? את התשובה לכך כבר נלמד בשבוע הבא.
מתוך סוגייתנו (שבת דף ב: 'יציאות השבת' ) עסקו הראשונים בשאלה מדוע וכיצד הגמרא קובעת שבעה"ב שפושט ידו אל עבר העני פטור ואפילו מותר והרי אולי מצד שבת זה לא הוצאה אבל זה איסור מצד 'לפני עיוור...' בשיעור ראש הישיבה הרב שרלו הציג תשובות שונות של הראשונים, ומתוך כך גם למדנו על חידוש הדין של 'מסייע לדבר עבירה' ולבסוף הגענו גם לשאלות הלכתיות יומיומיות כגון הגשת אוכל בפני אדם שלא יברך וכד'.
קורס מבוא למחשבת ישראל
הדברים מגיעים ממאמרו של הרב יובל שרלו באתר דעת משנת התשנ"ג. דברים אלו נכתבו בגיליון מחנים
בשיעור אנו לומדים את בפרקים ו-ז בספר עזרא על התכתבות בין תתני לדריווש והשלכתה על העם היהודי. בנוסף אנו מתחילים ללמוד על מיהו עזרא הסופר.
