בשיעור למדנו על הנביא ישעיהו שבא בפני בני דורו אשר בטוחים שהם צדיקים וטובים בעיני ה' שהרי ביהמ"ק לא פוסק מעבודתו לרגע וכל עמ"י עובדי ה' באים למקדש נושאים תפילות. והנביא צריך להגיע בפניהם ולהפך את לבבם, ליצור אצלם תפנית בצורת החשיבה עד שיבינו שכל עוד החברה שבה הם חיים מושחתת מהיסוד אין כל משמעות למעשי הקודש במקדש. ועליהם לתקן את מעשיהם במהרה שכן - ציון במשפט תפדה!
למדנו את את דברי הרמב"ן על מצוות התפילין מתוך פרשת בא - ספר שמות פרק י"ג פסוק ט'ז. הרמב"ן שם דן בסוגי הכופרים ומה תהיה הדרך להשיב בליבם את האמונה - בדבריו הרמב"ן מגיע למסקנה שהאמונה תשוב מתוך נס גלוי שיהיה לעיניהם. וישנם מצוות שנועדו בכדי להזכיר לנו את אותם אירועים משמעותיים, אבל לא כזיכרון היסטורי אלא זיכרון פעיל שמעורר אותנו לאמונה גם היום אלפי שנים אחרי שארע.
בשיעור הרב דן בשאלה מה תהיה עמדת ההלכה בנוגע ליחס הראוי לסרבני חיסונים, והאם ניתן לקיים קדימות טיפול בבתי חולים ובמוסדות ציבוריים לפי השאלה האם האדם התחסן אם לאו. ניסנו לשאוב השראה מתוך הסעיף הבא בשו"ע - שולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רנב: "סעיף ו - מי שמכר עצמו לעובד כוכבים, או שלוה מהם ושבו אותו בהלואתו, פעם ראשונה ושניה פודים אותו; שלישית, אין פודים אותו. ו אבל פודים את ד'} הבנים לאחר מיתת אביהם. ואם בקשו להרגו, פודין אותו מיד, אפילו אחר כמה פעמים. (י] ושבוי שהמיר אפילו למצוה אחת, כגון אוכל נבלות ה' להכעיס, אסור לפדותו). (טור)" לחצו על "הרשמה למנוי" כדי לקבל את שיעורי הישיבה.
השבוע בלגעת ברוח הרבנים דנו ביחס לעוברי עבירה הנמצאים במצוקה. האם ניתן להתפלל עבורם? אם כן, באיזה אופן?
בשיעור אנו לומדים על הקריאה של הנביאים חגי וזכריה להמשיך את בניית בית המקדש. תוכחתם ועידודם של הנביאים מגיעה למרות שעוד לא הגיע האישור הרשמי ממלכת פרס להמשך הבנייה. ובהמשך למדנו על שאלת העם האם לבטל את צום ט' באב, בשל הבניין המחודש של ביהמ"ק - והנביא בתגובתו מלמד את ישראל שיעור חשוב ביחס לצום משמעותו ובכלל על רצון ה' מאיתנו צאן מרעייתו. לחצו על "הרשמה למנוי" כדי לקבל את שיעורי הישיבה.
בשיעור הרב מסרטט בפנינו את שיטתו האמונית של הרמב"ן בנוגע ליחס הראוי ללימוד מעשי האבות, ומתוך הבנה זאת מה עלינו ללמוד מהם ומהסיפורים שאנו לומדים עליהם. 'רגלם מוצבות ארצה וראשם מגיע השמימה'
מתוך לימוד הפרקים בירמיהו, הרב שרלו פתח בפנינו צוהר למשמעות הפנימית של היום הזה. חורבן האומה, חוסר האמון בין החלקים השונים בעם, והרצון למלך שהשחית את הכל.
