בחלקים הראשונים של המאמר ננסה לעמוד על ההיבטים הצורניים של הסיפור, ובמיוחד בשימת לב לשני היבטים עיקריים שלו: שתיקתו של רב והשאלה "דינא הכי". בחלק האחרון נשוב לנושא ההלכתי של הסוגיה – הלכת "שמין", וננסה להבין את הסיפור על רקע ההיבטים ההלכתיים- משפטיים הספציפיים שלו.
במאמר זה ברצוננו לדון בשאלות היסוד של חיוב אש כפי שהן עולות במשניות אלה ובסוגיות התלמוד שבעקבותיהן. כפי שננסה להראות, דומה שהדיון העיקרי על אש, הן ההלכתי-משפטי והן הערכי–רעיוני, מופיע בסוגיות הגמרא שעל משניות אלה בפרק השישי, וננסה לתת לו את המקום המכובד שלו הוא ראוי. ננסה לטעון כי שאלות ערכיות ואף מטאפיסיות סובבות את הדיונים ההלכתיים על נזקי אש, ופעמים שהן עוברות מהרקע של הסוגיה לחזית הדיון.
במאמר זה ננסה לחשוף את היסודות הרעיוניים והמשפטיים של נזקי בור ואת תכונותיהם המיוחדות, ויחד עם זאת ננסה לעמוד על תופעת הבור ומשמעותה גם במבט רחב יותר מזה ההלכתי-משפטי, באמצעות לימוד סוגיית האגדה על בור שהיא חלק מהסוגיה העיקרית, והבנת הקשרים שבין ההלכה לאגדה.
בדברים הבאים ננסה להראות שמתוך עיון במימרות שונות של רבא, המתייחסות למשנה הראשונה ולשאלות נוספות הקשורות בה, עולה תיאוריה מגובשת של עולם הנזיקין שאותה הביע רבא בסדרה של מאמרים פרשניים והלכתיים – שיש לה השפעה רבת עוצמה על עיצוב התפישות ההלכתיות של עולם חושן משפט.
העיקרון היסודי של דיני הנזיקין א. כמה אבות נזיקין הן? ב. חידושו של הרא"ש בסוגיית בהמה שאכלה מעל גבי חברתה וקופצת ג. השלכות נוספות של חידושו של הרא"ש ד. חיוב המזיק אפילו כשהוא פועל בהיתר ה. מקורות לחידושו של הרא"ש שהניזק הוא הגורם את החיוב או הפטור ו. נזק בחצר השותפים וכיו"ב – מה הדין כששני הצדדים נוהגים כשורה? ז. זכות הקניין וזכויות אחרות כגורם בדיני הנזיקין ח. סיכום ט. רשימו – מבט נוסף לעומק
