שיעור בנושא סוד ההמלכה והסתר פנים - תפילת המלכויות. השיעור לעילוי נשמתה של שושנה רינה שאשע ז"ל בת יוסף יחזקאל השיעור הועבר לפני תפילת שחרית בישיבה.
שיעור ראשון בסדרת אורות האדם לראי"ה - כניסה לעולם של אמונה ויראת שמיים
שיחת רה"י הרב תמיר גרנות לתלמידי הישיבה לכבוד פתיחת שנה ופתיחת זמן אלול.
שיעור כללי בנושא איסור יציאה לחו"ל
בשיעור זה הרב יעסוק בנושא מדינת תורה לאור פרשת כי תבוא
שיעור כללי בנושא חג הסוכות וארבעת המינים מתורה שבכתב לתורה שבעל פה
סיפור ליום השואה תשפג
בשיעור עורך הרב תמיר סקירה היסטורית על היווצרותו של עולם החרדי ועל מאפייניו ההשקפתיים והחברתיים היום.
בשיעור הרב מביא את השפת אמת תרמ"ג, ומתאר את המהלך שבני ישראל עברו בזמן יציאת מצרים בכלל, ומעמד קריעת ים סוף בפרט. עם ישראל, על אף שכבר יצא ממצרים עדיין היה במעמד של עבדים: "סגר עליהם המדבר", איך קריעת ים סוף הצליחה לעורר את דיבורו של עם העבדים, והפיכתם לבני חורין?
שני הנושאים המרכזיים הנדונים במפרשים סביב מאמרו של רבי אלעזר: "האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו": הם הכלל: "שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא" ודיני הספקות, ובמיוחד ספק ספיקא – ועוד נמשיך לדון בהם בהרחבה בעז"ה בשיעורים היומיים. אך דומני שיש חשיבות גדולה בהנחת יסודות הדין בפרשיות התורה: פרשת מוציא שם רע |(טענת בתולים) ובפרשת סוטה – ומשם לחזור לסוגיה ולהבין אותה. שתי הפרשיות מהוות רקע לסוגיה, והעיון בהם יכול לפתוח כיוון מחשבה מקורי להבנת דינו של ר"א. בשיעור נדון, אם כן, בפרשיות בתורה ובדברי חז"ל עליהן: פרשת מוציא שם רע ופרשת סוטה (תחילת הפרשיה – ללא תהליך הבדיקה). פרשת סוטה נזכרת בסוגיה כשהגמ' מעוררת על סתירה בין שני מאמרים של רבי אלעזר,(ומי אמר ר"א הכי...), ונראה את מסלולי ההבנה העיקריים של הקושיה והתירוץ: רש"י ותוס' מצד אחד ורשב"א וריטב"א מצד שני. יש לעמוד על הממד העקרוני של פירושיהם. מתוך עיון בפרשיות יחד עם פירושיהם בדברי חז"ל במדרשי ההלכה ובסוגיות התלמוד, נסו לעמוד על ההבדלים והמתחים ביניהן ועל המשמעות הרחבה של המימרות הסותרות לכאורה של רבי אלעזר, יסודותיהן – וההבדל שביניהן.
אפשר ללמוד את דף המקורות כדיון מהותי והלכתי על פסק הציץ אליעזר עם תביעת גט של אשה שעיוורה את בעלה, שמובא בסוף המקורות. אפשר גם ללמוד אותו מתוך הסוגיה, ולראות איך מושג צומח, מעלה ענפים, מוגדר ומסוייג, ולשאול מה המשמעות של זה. השיעור ייפתח (פרק א של המקורות) במחלוקת אביי ורבא בסוף סוגיית גר קטן (יא א) על מעמד הכלל: "לא יהא חוטא נשכר" בקשר לסוגייתנו, ומשם יתרחב למבט כללי על טענה זו, ולשאלה עד כמה משפיע השיקול הערכי-מוסרי על עיצוב ההלכה או שינויה במקרים שונים. אליהו הנביא קרא כלפי המלך אחאב: "הרצחת וגם ירשת", המהווה אולי ביטוי ראשוני לעקרון ש"לא יהא חוטא נשכר". בחלק השני של השיעור שיעור (פרק ב) נשאל האם יש לדברי אליהו מעמד הלכתי?
בשיעור הרב תמיר הביא את השפת אמת - תרל"א ודיבר על הקשר בין עשרת המאמרות בהם נברא העולם ועשרת הדברות - עשר המכות. איך האדם יכול לחבר בין הבריאה האלוקית לשליחות האדם בפועל, ומה הקשר לכוכב הגאולה?
בשיעור הרב תמיר מדבר על הפער הקיים בין תיאור עשרה בטבת כפי שמופיע ביחזקאל בין תיאור היום כפי שהוא מופיע בירמיהו. למה בסליחות אנחנו מקבלים רק את נקודת המבט של יחזקאל, ומה זה אמור ללמד אותנו?
בשיעור הרב דיבר על הפסקה האחרונה שהשפת אמת כתב, שמדברת על שמע ישראל ועל המשמעות שלו בתור אחדות ישראל שחוברת אל ה' ואל האמת.
מצוות פרו ורבו, היא המצווה הראשונה בתורה, חשיבותה גדולה מאוד, ויש לה גם השלכות נכבדות על חיי האדם ומבנה המשפחה היהודית. הדיון בה מעורר שאלות מהותיות ושאלות הלכתיות רבות. חשבו בזמן לימוד המקורות: מהי הגדרת המצווה – מהי בעצם החובה המהותית, ומה ההשלכות המעשיות שלה. על מי היא מוטלת? האם המצווה מחייבת נישואים ככל המוקדם? דחיית הפריון בשלבים ראשונים של הנישואים, או אחר כך, מסיבות שונות (פרנסה, לימודים, קושי נפשי וכיו"ב) – האם יש לה מקום בהלכה? האם צריך ללדת כמה שיותר ילדים? ועוד שאלות ככל שיעלו. ראשית הלימוד דווקא בפוסקים. לימדו היטב את הרמב"ם והשו"ע, השוו ביניהם, נסחו תשובות לשאלות הנ"ל. אח"כ במקורות הראשוניים (פסוקים, תנאים, גמרא – הסוגיה העיקרית ביבמות – ובעזרת המפרשים והפוסקים להלן) ולהבין איך נתגבשה ההלכה ע"י הרמב"ם והשו"ע, מה עוד אפשר לומר, מהם העקרונות, וכו'.
בשיעור הרב מנסה לעמוד על משמעות איסור עריות דרך שיטות הרמב"ם, הרמב"ן והרש"ר הירש. דרך שיטת הרש"ר הירש, הרב מסביר את מהות במבנה המשפחה ויצירת הזוגיות.
