סוגיה זו ראשיתה במשנה קלג ע"א ובגמ' עליה קלג ע"ב, אך רובה ככולה בדיוני האחרונים בעיקר מתחילת שנות השלושים של המאה ה-19, והיא נסובה סביב מרכיב הנראה לכאורה חיצוני למילה, ובעיקר סביב שאלת היחס בין המדע, והרפואה במיוחד – להלכה, ושאלות של פרשנות וסמכות – כפי שתראו. חלצו מתוך המקורות את ליבת הדיון, הציר העיקרי שלו, ואח"כ את ההיבטים המהותיים, הפרשניים, וגם ההסטוריים.
הרב מנסה להבין את החידוש של אשם הגזלה בספר במדבר.
מה פשר הכיסויים השונים של כלי המשכן? האם בזמני המעבר והנסיעה קדושת הכלים נשארת? מה היחס בין תפקידם של בני קהת לתפקידי הכוהנים.
הרב מסביר את סדר הקללות בעזרת הנביאים כפי שמובא בתנ"ך, ודן ביחס בין פרטי הברכות והקללות.
במקומות רבים בש"ס נתפרשו דעות תנאים על פי ההנחה שנחלקו ר' שמעון ור' יהודה בדין דשא"מ, היינו באדם העושה מעשה אחד שיש לו תוצאה אחרת הנגררת עימו, ואינו מתכוין לה, שר"י סובר שאסור מן התורה לעשותו, וייתכן שאף חייב עליו, ור"ש מתיר לכתחילה, למרות שעלול לעבור על איסור. האופי הקוטבי של המחלוקת והיעדר מקורות לשיטותיהם, מצביעים על כך שמחלוקתם מושרשת ביסודות המחשבה ההלכתית. בשיעור זה נחקור בעיקר את שיטת ר"ש, שהיא עצמה נתונה במחלוקת אביי ורבא. ראשית הדיון בסוגייתנו היא בשאלה מה יפסוק ר"ש בנסיבות בהן התוצאה האגבית האסורה של המעשה נגררת בהכרח אחר המעשה ואין אפשרות שלא תיעשה ("פסיק רישיה"), ומכאן השלכות למקומות רבים. אנחנו נרחיב במקורות ממח' בין אביי ורבא במרחבי הש"ס, וננסה לעמוד על השורשים המשותפים שלהן, ובעיקר על שיטת אביי המאתגרת יותר. מספר מקורות יעסקו גם בשיטת ר"ש כשלעצמה, וננסה ללמוד מזה ומזה.
פרשיית ריבית מובאת במיקום מוזר בתוך פרשת בהר, בין זכויות האדמה לזכויות האדם. מה טיבו של מיקום זה? ומה הוא מלמד אותנו על מהותו של חיוב ההלוואה ללא ריבית?
בשיעור הרב דן במקורות המבדילים בין מנחת העומר ושתי הלחם ומברר את מהות הספירה בעקבות ספירת ימי הזב ושנות היובל.
