"ולעולם איני חוזר לדבר זה" - איך ייתכן ?
שאלה
שלום לכב' הרב, שאלתי שאלה דומה בעבר, אבל אני לא חושב שהתשובה מחודדת אצלי כיאות בהליך של תשובה ישנו מהלך של עזיבת החטא ותחושה של איני חוזר אליו לדעתי הרמבם מחייב לומר אמירה מהסוג הבעייה שישנם חטאים שקשה לגבור עליהם ויש לי תחושה פנימית שלמרות שבאותו רגע איני רוצה לחזור לחטוא, בפועל מהכרותי את עצמי כנראה אחטא בכך שוב. איני רוצה לשקר לקב"ה האם ניתן לבצע את הליך התשובה בלי אמירה שלא אחזור לחטוא האם אמירה של "בלי נדר, אשתדל לא לחטוא בחטא כזה וכזה שוב, אנא קבל את תשובתי" כפי שאני בלי נדר נוהג כיום היא אמירה מספקת. מאד מאד קשה לי להגיד את הנוסח של הרמבם "איני חוטא בחטא זה לעולם" זה מרגיש לי כמו שבועה ואני מתרחק משבועות כמו מאש (גם בגלל נטייה שלי לocd) במיוחד שכנראה לא אצליח לעמוד באותה אמירה רוב תודות
תשובה
שלום וברכה
דברי הרמב"ם הם באמת בלתי ברורים עד תום, שהלוא איך אנו יכולים להתחייב מול ריבונו של עולם שלא נשוב לאותו מקום – והלוא אנו מכירים את עצמנו היטב ?!
מה אני נוהג לעשות ?
ח"ו לא לומר דברים שאינם אמת מול ריבונו של עולם. אני אומר "וזה מה שאני מקבל עלי לעשות כדי שלא ליפול שוב באותו חטא....", ועל ידי כך אני גם עוסק בקבלה לעתיד, אבל ברמה שאני מתכוון באמת לעמוד בה ולהיות מסוגל לעשות כך.
כל טוב