טומאה וטהרה

תשובה

שלום וברכה

אין לי כלים לענות על שאלה חשובה זו.

אני מעריך כי בתחום של דיני טומאה וטהרה הקשורים למערכת הרבייה, ובעיקר טומאת נידה, הדבר היה נוכח בעולמות כולם. אולם מעבר לזה אני לא יודע.

דבר מרתק, שעשוי לפתוח את המחשבה בשאלה זו, טמון בעובדה הזו (אני שולח חלק מסיכום של בחורים בישיבה):

ג' אייר התשע"ז

שיחת ליל שבת - תזריע מצורע – הרב שרלו

במרכזן של פרשות תזריע מצורע עומד גוף האדם - ענייני הטומאה והטהרה. יש להדגיש כי אנו עוסקים בענייני הטומאה והטהרה ולא הקודש והחול. גם הקודש יכול להיטמא והוא אינו נהפך ע"י כך לחול.

עולם הטומאה והטהרה הינו עולם ייחודי. מצינו כי כמעט כל תחומי ההלכה  היו קיימים בעולם עוד לפני התורה - בני אדם הגיעו אליהם בכוחות עצמם. ענייני המעשרות – "וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך". ענייני המועדות – "והיו לאותות למועדים לימים ולשנים". ענייני הנזיקין - . ענייני נשים - "והיו לבשר אחד". ענייני קדשים – . אל כל חמישה מתוך שישה סדרי משנה הגיעו בני האדם בכוחות עצמם. רק סדר טהרות לא היה קיים בעולם לפני הפרשות שלנו.

יש שרצו להסביר את ענייני הטומאה והטהרה כדינים הנובעים מסיבות סניטריות, עקב ההימצאות במדבר. אך טענה זו יש לדחות משתי סיבות. הראשונה היא, שהדברים המובהקים ביותר הפוגעים בסנטריה - הצואה והשתן, אינם קשורים למערכת הטומאה והטהרה. סיבה שניה היא, שגם בדיני הצרעת אנו נדרשים לכהן שיטמא ויטהר. ומצינו בגמרא שאם היה חתן שנמצא בו נגע ממתינים עם הבאת הכהן, ואם היינו עוסקים בשאלה הסניטרית, הרי היא אינה סובלת דיחוי של מאורע כזה או אחר.

אם כן, מה בכז"א עניינם של דיני הטומאה והטהרה. מצינו בין גדולי הראשונים שתי גישות להבנת דינים אלו. הראשונה היא שיטת הרס"ג והרמב"ם. רס"ג אמנם הגדיר את הטומאה והטהרה כמצוות שמעיות אך בכל זאת ניסה לתת להן הסבר. רס"ג והרמב"ם טענו כי עניין דיני הטומאה והטהרה הוא ההתחדשות המתמדת והרצון שהאדם לא ינכח בקודש תמיד ויהפוך זאת להרגל. היציאה והכניסה, הרצוא והשוב, הינם משמעותיים לחיי הקודש עצמם. בכדי לחדש ולהחיות את ההמצאות בקודש יש לדעת גם לפרוש הימנו. עניין זה מצינו גם בשיר השירים- הדוד והרעיה, הגעגוע והכיסופים זה לזו. "תחת התפוח עוררתיך", "דודי חמק עבר".

הגישה השנייה להבנת הטומאה והטהרה היא של ריה"ל. בספר הכוזרי מביא ריה"ל את משל התרופה בו הוא טוען כי כמו שאדם לבד לא מבין איזה תרופות לקחת וזקוק לרוקח, כך אדם אינו יכול להבין את טעמי המצוות. עם כל זה, ביחס לטומאה ולטהרה טען ריה"ל כי אולי בכז"א ניתן להסבירם. לדבריו עניינה של הטומאה קשור תמיד במוות. במקום בו מצאנו את המוות או העדר החיים מיד תופיע הטומאה. הדבר מתיישב מאד עם טומאת מת, קרי וזב. וכן השרצים המטמאים במותם ולא בחייהם. צריך  להעמיק ולעיין כיצד הסבר זה חל גם על טומאת יולדת אך לא כאן המקום....

כלומר: אין אנו מוצאים טומאה וטהרה ב"דרך הארץ שקדמה לתורה", על אף שאנו מוצאים את כל הנושאים האחרים.

האם זה מקדם אותך בשאלתך ?

כל טוב