מדעי המוח, גנטיקה וכדו' - אז אנחנו אוטומטים ?
שאלה
חדשות לבקרים שומעים על איזורים במח שאחראים על רגשות ודחפים כאלו ואחרים, שלצורך הופעתם נדרשים הורמונים שונים ( כך למשל מופיע בקישור זה: https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 ) כגון דופמין לדחף החיפוש והסקרנות, דחף ה"אכפתיות" מופעל על ידי אסטרוגן, פרולקטין, פרוגסטרון ואוקסיטוצין כפי שמופיע שם בכתבה. אחד הדברים שתמיד הכי חיזקו אותי באמונה היה ההתבוננות על הצמא האין סופי של הנפש, חיפוש המשמעות והרצון לטוב שתמיד שאלתי את עצמי מניין כל התחושות העמוקות הללו שלא נותנים לי מנוח אם לא מהנשמה....והנה באים מחקרים כמו הנ"ל ומראים לי שאלו בסה"כ הורמונים המצויים בגוף ואולי אפילו בזה של בעלי החיים בצורה כזאת או אחרת. כיצד מתיישבים הדברים ?! האם אין לנפש ונשמה רצון עצמי הנמשך ממנו יתברך ועל כן היא מרגישה את ההרגשות הנ"ל ? תודה רבה מראש, שיתשובה
שלום וברכה
סוגיה זו היא מהסוגיות המאתגרות ביותר בעת החדשה.
ככל שלמדנו יותר על פסיכולוגיה; על פסיכאטריה, על מדעי המוח, על גנטיקה וכדו' - צפות ועולות השאלות ביחס לבחירה החופשית, למקור הדברים העצמיים בעולמנו וכד'ו'.
כמובן שהאתר הזה אינו מתאים לעיסוק מרווח וארוך כפי שהסוגיה הזו דורשת, ויישר כוח על העלאתה.
אולם ניתן לומר שני דברים יסודיים ביותר:
ראשון בהם היא העובדה כי גם כשנמצאה קורלציה מדעית משכנעת בין הורמונים, כימיה, זרמי חשמל במוח וכדו' - המדע לא נתן ואינו מסוגל לתת תשובה לשאלת מקור הכל, תוכנית ההפעלה הפנימית וכדו'. כל אלה שייכים לתחומי הנפש והנשמה. המדע פותח בפנינו שערים חשובים ביותר ביחס להשפעות על התהליכים השונים והגוונים השונים המופיעים במוח ובחלקים אחרים של הגוף - אולם אין לו מגע עם גרעין הקיום, שהוא הוא הנשמה המפעילה את כל אלה.
שני בהם היא העובדה שעל אף כל המרכיבים האלה - יש בידינו גם יכולת להשפיע עליהם ביחסי גוף ונפש. אמנם מדובר במדעי הטבע, ובתהליכים שניתן לשרטט אותם גם במעבדה, אולם (לדוגמה) על אף קיומם של גנים מסוימים - ישנו מקצוע שלם בגנטיקה הנראה אפי-גניטקה, והמלמד עד כמה עניינים הקשורים לסביבה, לתזונה וכדו', כמו גם לתהליכים נפשיים, משפיעים אפילו את ההופעה המעשית של הגנים.
על כן, נותר מקום נרחב ועצום לתהליכים הנפשיים שבתוכנו. שם כוח הרצון, ושם הבחירה החופשית.
כל טוב ויישר כוח