גר תושב ומוסר

תשובה

"שלום וברכהיישר כוח על השאלה הרגישה, המוסרית והרוחנית.אני לא יודע מה התשובה הנכונה, כי התורה כתבה את הדין, אך לא את העומד בשורשי הדברים.ננסה לשער ביחד:אפשר שכיוון המחשבה הוא בדיוק הפוך: ראשית, אסור להרוג אדם. גם גוי. גם גר תושב. כך פסקו רבים מהראשונים, והנושא נידון במקומות אין ספור. לגבי הסנקציות: העמדה העקרונית של התורה היא שבכלל אין כפרה על שפיכות דמים, וכל שפיכות דמים מתכפרת רק בדם השופך. גם של רוצח בשגגה, וזה היסוד של דין גואל הדם. השאלה העומדת לדיון היא על מי מוטל לממש עיקרון זה. כאשר מדובר ביהודי שרצח יהודי - בית הדין מופקד על מימוש עיקרון זה. כאשר הוא הרג גר תושב, על אף האיסור החמור - לא הוטל על בית הדין לממש את העיקרון הזה.בד בבד צריך לזכור:א. גם אם הוא לא נידון בדין הסנהדרין - ישנה מערכת שלמה של משפט המלך, וסביר להניח שהוא היה נענש שם.ב. אין אנו יודעים כיצד היו דיני נפשות בפועל, ואני מצטט את דברי הרב קוק בכך (הוא עסק בנושא אחר, קרוב לשאלתך, אבל העיקרון זהה):...ע""כ אין אנו יודעים כלל אותם דרכי הפלפול, שהיו הסנהדרין, למשל, דנים אם הי' בא משפט בדיני נפשות במאורע של אב שהרג את בנו, שע""כ אין אנו יכולים לעמוד על הפרטים, איזה אופנים של קולא, שהיו המזכים דנים בזה, ע""פ יסוד אותו הפלפול העקרי הנובע מכללות יסודה של תורה, איך להגביל ולמעט כח העונש מפני...""אני מעריך שבית הדין לא היה פוטר אדם בלי עונש על הריגת אדם כפי שתיארת.כל טוב"