היחס לנבואה ולמדרשים
הרב יובל שרלו 09.02.20
שאלה
שלום לכב' הרב,
כיצד אנו מחוייבים להתייחס לדברי הנבואה העתידיים שאני מחוייב להבנתי בהתאם לעקרי האמונה להתייחס אליהם כאמת
האם כאמת עובדתית או כמשל או פשוט להכיר בזה שאיננו יודעים מה שיהיה
למשל נבואת זכריה המדברת על שימוש בסוסים באחרית הימים
האם אני מחוייב להאמין שמדובר בסוסים כפשוטם, או כמשל לרכב שיהיה מצוי באותם ימים או לא לגבש מהלך נפשי של אי ידיעה.
מה לגבי דברי המדרשים ויש מאות דוגמאות, למשל בית המדרש של שם ועבר שאין לו רמז במקרא
האם כאמת עובדתית המבוססת על מסורה שהיתה לחז"ל (אמר לי פעם רב שזה המצב),
משל לרעיון כלשהוא
או לגיבוש אצלנו עמדה נפשית של אי ידיעה
ואם יש הבדל בתשובה בין הנבואות השונות לנבואה ובין מדרש למדרש, איך נגבש בעצמנו את אותו הבדל
רוב תודות
תשובה
"שלום וברכה
שאלה חשובה זו העסיקה את כל גדולי פרשני המקרא, לאורך הדורות, בצורות שונות. הדבר אינו מתחיל בנבואות לעתיד לבוא, אלא אפילו במעשים המתוארים בנבואה. כך לדוגמה, הושע נצטווה לשאת אשת זנונים, כאשר חלק מהראשונים טוענים שזה כלל לא היה, והכל היה במראה החלום (ראב"ע, רמב"ם), ואילו אחרים (ר"י אברבנאל) נאבק נגד תפישה זו בעוצמה מרובה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדברים עתידיים.
לא לחינם כתב הרמב"ם בהלכות מלכים (יב, ב): "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו", וביחס לשאלתך כתב: "ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת".
ועל כן, הדרך היותר נכונה להתייחס לנבואות אלה היא לעסוק בעיקר במסר שהם מבקשים למסור לנו היום, ואת השאלה כיצד הדברים יתרחשו בפועל – להותיר לימים עתידיים.
כל טוב
"