חיפוש

הרב יובל שרלו 05.06.19

שאלה

"א. בדף מא עמוד ב כתוב :"" חדא מאתיא לא אתיא תיתי חדא מתירתי "" ...
אני לא מבין ( קטנתי ) למה צריך ללמוד צד ששוה בשני נושאים ' שגוברים' על נושא שלישי אם לכל פסוק יש את היחודיות שלו לפי הבנתי אז הוא לא מיותר....
ב.למה כאשר אדם שולח את הבעירה ביד פיקח המשלח פטור? ( ברור שהשליח חייב זה רצח והשחתה) אבל למה גם המשלח לא נענש לפחות בדיני שמים ( במידה וזה חשבונות של הקבה אי אפשר להתעלם מהעבדה שהושלח את הבעירה ביד חרש טיפש קטן המשנה מדגישה כי חייב בדיני שמים.)
ג. בדין הראשון של רב נחמן נאמר שכאשר אחים טעו פחות משוי של שישית נקנה ואי אפשר לבטל את החלוקה . רבא מדייק לנו שזה דווקא כאשר האח לא מינה שליח אבל אם הוא מינה שליח אז מבטלים את החלוקה והוא אומר לשליח רציתי שלא תעוות אותי השאלה למה לשליח אכפת מי שנפגע פה זה האח השני שרצה כבר שהיה לו קרקע ומבטלים את החלוקה ( בימוחד שהאח בראשון מינה שליח לא טוב)
ד. בדין שני רבא מדיק שהמקח בטל רק אם לא אמרו מראש נחלוק את הירושה.. בית דין.. מה זה משנה מה הם אמרו מראש ? הרי זה לא עסק של דינים זה חלוקה שרלוונטית לאחים לא לבית הדין
תודה מראש"

תשובה

"שלום וברכה חדא מתרתי: לאחר שבניסיון הראשון הגמרא הראתה שלא ניתן ללמוד מפסוק אחד, כי יש לו דבר ייחודי שאין בשני האחרים, הגמרא מנסה ללמוד משני פסוקים ביחד, וזאת בשל העובדה שבכך מנוטרלת הטענה שהדין נובע מהסיבה הייחודית שנמצאת באחד המקורות לבדו. עובדה היא שהייחוד של הפסוק הראשון אינו נמצא בשני, וזו הוכחה שהסיבה לדין אינה הייחוד הזה, והייחוד של הפסוק השני אינו נמצא בראשון, וזו הוכחה שהסיבה לדין אינה הייחוד הזה, ועל כן ניתן לכאורה (עד שיימצא ייחוד שקיים בשני הפסוקים גם יחד) ללמוד משני הפסוקים כאחד.המשלח פטור: אנחנו דנים בדיני אדם, ובדיני אדם – המשלח יכול לטעון ""דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין"", כלומר: האחריות היא על השליח, ואני בכלל סברתי שהוא לא ישמע לי, כי הקב""ה חשוב יותר. יש עוד סברות, אבל זה הכיוון.שליח: לא הבנתי את השאלה.הדין השני: דיני אונאה קיימים רק במקח וממכר, או בדומה לכך, שהדברים מתנהלים כמו בין מוכר וקונה. על כן, הם חלקים בחלוקת ירושה, כי כל אחד מוכר וקונה (מוכר לאח את חלק האח וקונה מהאח את חלקו). אולם, אם הם החליטו שהתהליך ביניהם לא יהיה תהליך של מקח וממכר, אלא תהליך של ""מעשה בית דין"" – על מעשה בין דין לא חלים דיני אונאה, ולכן גם ביתר משתות החלוקה קיימת. כל טוב"