חיפוש

הרב יובל שרלו 07.01.20

שאלה

שלום וברכה
אשמח לשמוע מהרב מהם השיקולים ההלכתיים הקיימים על מנת לאסור או להתיר השתתפות של יהודים כחברי פרלמנט או נציגים פוליטיים במדינות עם משטר גויי.
בנוסף- מה אמור לעשות חבר פרלמנט יהודי במקרה של התנגשות בין טובת המדינה או האזרחים הגויים שבה להלכה היהודית?

תשובה

"שלום וברכהשאלה זו גדולה עלי, ומחייבת דיון גדול בבית מדרש, ותשועה ביד יועץ, ורק לאחר מכן ניתן לגבש לגביה עמדה.ניתן כמובן להתחיל - יהודים רשאים להיות חברי פרלמנט במקומות זרים. זהו חלק מהעובדה שהם אזרחים, שותפים וכדו', וההלכה אינה רואה בכך פגם. נזכיר כמובן את מרדכי כדוגמה, ואולי אף יותר משמעותי ממנו - יוסף הצדיק. לא זו בלבד, אלא שבתולדות עם ישראל, בעיקר בספרד, היו יהודים יראי שמיים שנשאו תפקידים מאוד חשובים ומאוד מרכזיים במשטרים שונים.משעה שהם פועלים בפרלמנט - הם מחויבים כמובן לפעול לטובת המדינה שהם חלק מהשלטון שלה, ביושר ובנאמנות.בשל כך, ההתנגשות בין המחויבות היושרתית שלהם למדינה ובין ענייני הלכה אחרים - היא התנגשות פנים-הלכתית. לאמור: זו לא רק התנגשות בין מערכת פוליטית חיצונית ובין המחויבות להלכה, שהלוא אם זה היה כך ברור שביסוד הכל קיימת המחויבות להלכה (ואז צריך לדון האם זה מצב של פיקוח נפש וכדו'), אלא התנגשות בין חובה הלכתית להיות נאמן (""והפר ברית ונמלט"" ?) ובין חובה הלכתית של התחום ההלכתי המתנגש בה.במצב הזה, אנו פועלים כמו בכל התנגשות, ובשלב הראשון מנסים לרכך אותה, ולמנוע אותה, כדי שלא להיות חייב להכריע בין שני התחומים ההלכתיים.מכאן ואילך, איני יכול לענות יותר, כי יש צורך לדון בכל מקרה לגופו. כל טוב ויישר כוח על השאלה המעניינת"