מקדש

תשובה

שלום וברכהמטבע הדברים, יש אין ספור גווני ביניים גם בדרכים שכתבת.אנסה לנסח את מה שאני מאמין בו: המקדש חסר לי מאוד. הוא חסר לי כמקום התגלות ריבונו של עולם, כמקום בו מתקיים הקשר המיוחד שלנו עם הקב״ה, המקום אליו אנו באים בשעה שאנו מבקשים ממנו בתפילתנו (ראה מלכים א פרק ח), המקום בו אנו מקריבים לפניו (תשוקתי אינה נוגעת לקורבנות דווקא, ואיני יודע אם אמצא להם חיבור בעולמי, אך עצם הרצון להביא לפניו ולממש את הכיסופים אליו) וכדו׳.אין לי מושג כיצד יתרחש הדבר, ואין לי גם תוכניות מעשיות כלשהן. לא זו בלבד, אלא שאני סובר שצריך להתחשב גם במניעות השונות - למן המניעה הפנימית הכלל-ישראלית, שרובו המוחלט של עם ישראל אינו מתקשר למקדש וליסודות שבו, ועד המניעות הבינלאומיות והביטחוניות. המקדש אינו נחלה פרטית של הדתיים, אלא מקום כלל-ישראלי, ואיני רוצה בו כבית כנסת משוכלל, אלא כ״עיר שחוברה לה יחדיו״. מה אפוא כן לעשות ? כל מה שאפשר: ליצור את התשתית המוסרית המתחייבת, כפי שכתבו כל נביאי ישראל, ולא רק הם, ״ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה״; ללמוד קודשים, גם כדי לשרטט את משמעות קיומו של מקדש, וגם בשל העובדה שעצם הלימוד מקשר אותנו לרעיון המופלא הזה; לעלות להר - בקדושה, בטהרה, לאור ההלכה, ובצניעות זהירה - כדי להתקשר למקום הזה; ובעיקר - לחפש עוד ועוד דרכים כדי להנכיח את התשוקה לא-לוהים בלב ישראל, מרצון ומבחירה חופשית, כחלק ממימוש דברי ריה״ל שירושלים לא תיבנה עד שיכספו אליה ישראל בתכלית הכוסף. וכל זה, מתוך הכרה שאין לנו מושג מה יתרחש, ומתי וכיצד הוא יופיע. יש לנו מספיק מה לעשות בנתיים. כל טוב