עצות לאישה שבוגדת בבעלה
חיפוש
הרב יובל שרלו 16.10.19
שאלה
שלום הרב. אני בקשר עם אישה מסויימת, ובשיחה של גילוי לב (שמראש לא היתה צריכה להתקיים לפי גדרי הצניעות... אני יודע...) היא התוודתה בפני שהיא בוגדת בבעלה כבר שנים רבות עם גברים שונים.למרות שאין הצדקה לדבר כזה, חשוב לי לציין שלא מדובר באישה מופקרת, אלא באישה ערכית וגומלת חסדים, שבעלה כבר שנים כמעט ולא מקיים איתה יחסי אישות וכך היא התדרדרה לאן שהתדרדרה. להתגרש היא לא מוכנה מכיוון שיש לה ילדים ואין לה יכולת כלכלית לפרנס אותם בעצמה. ומלבד זאת טוב לה עם בעלה כידיד, (אף על פי שהיא היתה נותנת הכל כדי לשקם את קיום היחסים איתו).
בנוסף היא סיפרה לי שלפני שזה התחיל היא היתה מסורתית והקפידה על המון הלכות באדיקות. כיום היא הפסיקה עם הכל מתוך מחשבה ש'אלוקים ממילא רואה הכל אז בשביל מה להיות צבוע'?
השאלות שלי: האם יש דרך להסביר לה שיש ערך לכל מצווה גם כשאדם הוא חוטא? (מתוך הנחה שבאמת יש).
האם נכון לעודד את רוחה השבורה על המצב, בו היא לא רוצה להיות, או שיש בזה משום מחזק ידי עוברי עברה?
האם יש מקום לתת לה עצות איך לשקם את היחסים עם בעלה ובכך להפסיק לבגוד בו, או שזה בעצם מחטיא אותה עוד יותר שהרי היא נאסרה על בעלה?
האם מותר לי בכלל להיות בקשר איתה (כמובן, בלי לעבור על גדרי ההלכה), או שמשעה שאני יודע זאת עלי להתרחק ממנה?