ידוע שעזרא הסופר הקריא לעם את התורה, תיקן ברכות, קדושות וכו'. העברית היתה השפה של החכמים והמוני העם דיברו ארמית. התעורר הצורך בתרגום וכנראה כך התייסד עניין שנים מקרא ואחד תרגום. קשה לי עם הפער הזה בין הצורך הענייני שנוצר אז, לבין החיוב ההלכתי (וגם ההסבר על פי פנימיות) לומר גם היום שנים מקרא ואחד תרגום. איך ניתן לבאר את העניין?
תשובה
"שלום וברכהאני לא בטוח שהבנתי את השאלה כראוי. אענה עליה כפי שהבנתי אותה - ואם התשובה לא מכוונת, אנא דייק אותי ואבין טוב יותר את השאלה.תרגום אינו רק העברה משפה לשפה. תרגום הוא למעשה יסוד הפרשנות. נסה לתרגם שמע ישראל לאנגלית: האם זה Listen או ""believe"", או אפשרויות אחרות. כך גם לגבי המילה ""גר"": האם זה ""גיורא"" (גר צדק) או ""דייר"" (תושב ארעי), ולזה יש הרבה נפקא מינות מעשיות.תרגום אונקלוס אפוא הוא הפירוש הקדום ביותר לתורה שיש, והוא גם מוסמך מאוד, וכל הראשונים התייחסו אליו ברצינות, כפרשן היסודי של התורה.לפיכך, אנחנו ממשיכים להיות קשורים בו גם כשאנו כלל לא דוברים ארמית. כמעט ואין פסוק שאין בו חידוש. הספרים של הרב רפי פוזן זצ""ל עסקו בכך.כל טוב"