בספרות החסידית מובא עניין ה"רצוא ושוב" בהסברים שונים, שלכולם צד משותף המתאר מצב שבו האדם נמצא, או תחושה שאותה חווה האדם בעבודת ה' שלו ובחיי היומיום. תחילה אנסה לתאר בקצרה את המצבים השונים של תנועת ה'רצוא ושוב', ולאחר מכן אוכל להרחיב בהבאת הנהגות לכל אחד מהמצבים.
נסיון לעמוד על אופיה של דמות הצדיק החסידי, ולהבין מה גרם לאנשים רבים להמשך אחריה. זאת על רקע ובהשוואה לשבתאות ותוך שימוש בסיפורי חסידים
מהי דבקות? האם האדם הממוצע יכול להגיע אליה? האם זהו ערך חשוב או שאיפה פרטית מצומצמת?
האם מותר יהיה לכתחילה לנהל עולם של חיישנים בשבת, כאשר אדם ייכנס לחדר ויותר לו גם ליהנות מהדלקת האור? שנית, אף אם לכתחילה נאסור, האם בדיעבד תורשה ההליכה במקום בו יש גלאי, כאשר אין כוונה לפעולה האסורה?
האם מותר להשתיק שעון מעורר בסמארטפון ע"י כיבוי השעון המעורר בלחיצה על מסך המגע? והאם הוצאת הטלפון אל מחוץ לבית תהיה מותרת?
במאמר זה ננסה לבסס את הטענה כי השבת יונקת משני מקורות מרכזיים- המשכן והבריאה.
א. פתיחה ב. ההגדרה של רש"י על פי התוספות ג. הצעה חדשה להבנת ההגדרה של רש"י ד. יישוב המקורות המובאים על ידי התוספות לשיטת רש"י ה. שיטת הרמב"ם
מה משמעות הנר בהופעותיו השונות בתורה ובהלכה? מה הייחוד שלו מתשמישי מצווה אחרים? ומה ההבדלים בין הנרות אותם אנו מכירים?
