בשיעור זה ממשיך הרב שרלו לעסוק במעמד ספר איכה כפרי עטו של ירמיהו. האם מדובר בנבואה או ביומן אישי?
בשיעור זה מבקש הרב שרלו לסכם את ספר איכה באמצעות מבוא. במבוא מעלה הרב שרלו שאלות רקע על הספר כגון מה משמעותו של הספר, מה תוקפו, מי חיבר אותו ובאיזו תקופה.
פתיחה למגילת איכה: אקספוזיציה של המגילה; מי כתב אותה? הבחנה בין פרק ג' לשאר הפרקים, ותחילת לימוד פרק ג' במטרה לברר את עולמו של מחבר המגילה. קוד הכיתה ב Google Class room להם הועלה כל החומר המוזכר בשיעור: b3mj5za
פרק ה' הינו פרק יוצא דופן, הן במחינה מבנית והן מבחינה תוכנית. אנו רואים כי הוא לא מסודר על פי סדר הא' ב'. כמו כן הוא איננו נפתח במילה איכה אלא בפניה אל הקב"ה. מבחינה תוכנית תיאורי הצער והחורבן לא מהווים עוד קינה
בחלקו השני של הפרק המחבר לא מקונן רק על צער עם ישראל וירושלים הנחרבת אלא על שמחת הגויים. הרב שרלו טוען כי היה ביכולתו של צדקיהו להביא למצב של ישיבה בצל הגויים אילו היה מקבל את מדיניות ירמיהו ונכנע בפני
הרב יובל שרלו מלמד את פרק ד' באיכה. במה מתמקד המקונן בפרק זה? מה המשבר הכל כך עמוק שיש במצור, בניגוד לחורבן סדום? מהו ההלך המובנה בפרק?
הרב יובל שרלו מלמד את סוף פרק ב'. מוקד הדיון עובר למצבם של עם ישראל. עומק המשבר הוא בעיקר מהתחושה שהקב"ה הוא הפוגע. פרק ב' מסתיים ביאוש כזה שאף אינם יכולים לפנות ישירות לה' בתפילה.
הרב יובל שרלו מתחיל את לימוד איכה, פרק ב' העוסק בנקודת המבט של כנסת ישראל על הפגיעה בה. הרב שרלו מתאר את ההבדל בין הנביאים המביאים את דבר ה' לכתובים המביאים את דבר העם.
הרב יובל שרלו מלמד סוף פרק א' במגילת איכה. למה המחבר עובר מגוף שלישי לגוף ראשון? איך ייתכן שבקינה מופיעות תפיסות שונות ומנוגדות- ביחס לחורבן, לחטא, ולקב"ה? מה עיקר הכאב בחורבן?
הרב יובל שרלו מתחיל את לימוד פרק א' במגילת איכה. המחבר מדמה את ירושלים לאלמנה? למה דווקא לאלמנה? למה המחבר מדבר על ירושלים ולא על עם ישראל?
