האם ואיך בית הדין צריך לפעול במקרים שאומרים שפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים? הרב איתמר מציע שתי גישות (וחצי): מערכת של מוסר גבוה יותר או חשיפת האמת במציאות? הרב מציג את ההתלבטות דרך הראשונים בסוגייה בדף נו:
בשיעור הרב מציג את דברי הרמב"ן על היחס בין מצוות מצה ליציאת מצרים, האם המצה נועדה כדי לזכור את יציאת מצרים או שמא להפך? בהמשך הרב מלבן את המילה היחידאית טוטפות ואת פרשניות מצוות התפילין בעקבותיה ע"פ הרמב"ן
הרב איתמר מביא על דברי השפת אמת על היחס בין עשרה מאמרות לעשרת הדיברות ועל המעבר בין אמירה כללית שמכוננת את העולם לדיבור בין נכוח לנוכח. השיעור מסתיים בניגון ושירה משותפת של ניגון/ מארש "שיר המעלות" של חסידות גור
בשיעור הרב הציג פיסקאות שבהם הרב קוק מתייחס לתורת שתי הנפשות, והסביר את היחס שלו אליה, ובאיזה מובן הוא מאמץ אותה, ואת חשיבותה בעבודה הנפשית של האדם.
שיעור כללי במסכת בבא קמא. בשיעור הרב מתאר את הקשר המהותי בין דרשות האגדה ובין המשא ומתן התלמודי. בהבנת תכונות האש ויחידותה משאר אבות הנזיקין, ומתוך כך מגיעים לגילוי מהות חיוב בניזקי האש.
לקראת סוף תיאור מכת בכורות בפרשת השבוע מתואר כי בני ישראל יצאו עם שלל רב שלקחו מיד המצרים. מה עניין הזכרת השלל? איפה עוד מופיעה לקיחת השלל? האם זוהי תופעה חיובית או שלילית?
בשיעור הרב סוקר בקצרה את הפרקים האחרונים בחטיבה הראשונה, מעלה פעם נוספת את שאלת טיב מלכותו של חזקיהו ועוסק בתעלומת זמנו של פרק א' בישעיהו.
בשיעור הרב דיבר על פסקה של הרב קוק שדנה בנושא של העלמות הרע כאשר הוא חלק מהכלל השלם, והופעתו רק כאשר מסתכלים במבט של פירוד. הרב מתייחס לפסקה שט"ז בתוך שמונה קבצים ב'.
בשיעור הרב דיבר על פסקה של הרב קוק שדנה בנושא של העלמות הרע כאשר הוא חלק מהכלל השלם, והופעתו רק כאשר מסתכלים במבט של פירוד
בשיעור הרב מציג מבט היסטורי מחודש על התמודדות ישראל עם התרבויות והאימפריות שסבבו אותו לאורך כל שנות קיומו. הרב מסביר איך כל התמודדות כזאת שורשה במאבק תאולוגי ודתי.
שיעור כללי במסכת בבא קמא. מהי פשיעה? ולמה היא מחייבת למרות שמה שארה קרה באונס? ומה כל ככה מעניין בסוגייה שיש עליה מאות מקורות של ראשונים ואחרונים?
כולנו יודעים שמצריים הוכו בעשר מכות. אבל האם זה באמת מדויק? ייתכן והם הוכו בפחות? מה ההבדל בין מכה לאות? ואיך זה קשור למלחמה העכשווית?
בשיעור הרב מתאר שתי גישות למפגש עם אלוקים. גישה אחת שהייתה לכל הנביאים שהיא בחינת "כה" וגישה שניה שהייתה נבואתו של משה מבחינת "זה" כלומר מפגש ממשי עם אלוקים. בשיעור הרב מתאר איך אנחנו יכולים להגיע לבחינת "זה".
בשנים האחרונות במדינת ישראל, בכל וויכוח פוליטי, ובכל סוגיה ערכית התפצלו באופן קבוע שני צדדים ברורים ומוגדרים. מה עלינו לעשות כדי למנוע פילוג?
בשיעור הרב מציג את דברי הרמב"ן על תהיית משה רבינו "אדני למה הרעתה לעם הזה". הרב מדבר על היחס בין הגאולה המצטיירת מראש לבין המציאות הקשה בזמן אמת וגוזר מפירושו כבכל שבוע משמעות אקטואלית ומהותית לזמננו.
בשיעור הרב בוחן את סוגית "זה נהנה וזה לא חסר" (בבא קמא כ.) במבט רעיוני - מחשבתי. אלו כלים בעבודת ה' ניתן ללמוד מהסוגיה? מה הן העמדות האידיאולוגיות השונות המסתתרות ביחס לחיים בעולם הזה?
