הרב יובל שרלו, חבר מליאת בני עקיבא וראש ישיבת פתח תקוה, מברך את כל חברי התנועה לקראת יום חגה. הרב קורא לתנועה להיות נוכחת בציבוריות הישראלית, לשוב למלא את יעודה, ולקדש שם שמים ברבים. שבת ארגון התשע"ב "קדש חייך"
הרב יובל שרלו ראש ישיבת "אורות שאול", מברך את חברי תנועת בני קיבא לקראת שבת הארגון הקרובה ברכת חברים לתורה ועבודה; שבת ארגון מוצלחת.
הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אמי"ת פתח תקוה וחבר מליאת בני עקיבא, מברך את כל חברי התנועה לקראת יום חגה. הרב קורא לתנועה להיות נוכחת בציבוריות הישראלית, לשוב למלא את יעודה זאת תוך "נאמנות לדרך". שבת ארגון התשע"ג - בסימן "נאמנים לדרך"
מה היינו משנים בדרכי הלימוד בישיבתנו, אם לא היו מגבלות מסגרתיות? מתוך פאנל רבנים שנערך בישיבת הר עציון אייר התשע"ח. לזכרו של מו"ר הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל.
האם אנו רוצים בבניין הבית באמת?
בשיעור החותם את מערך בית המדרש לתורה וחיים טוען הרב יובל שרלו בעקבות פסקה של הרב קוק כי השאלה המהותית שתקבע האם המדינה בסופו של דבר הצליחה או נכשלה היא השאלה החברתית.
בשיעור זה, הרב איתמר אלדר מדבר על משמעות התחפושות והמסיכות במגילת אסתר ובחיינו. הרב איתמר מדבר על הדרך בה ניתן להתרומם ולפעול מתוך הבנת המסיכות שכולנו עוטים.
החיוב ללמוד תורה הוא לא בהכרח אומר שיש להימנע מעיסוק בפרנסה. הרב שי פירון מציע שלושה פירושים להבנת החיוב ללמוד תורה. הראשון אומר שלא מדובר על כמות הלימוד וזמן ההשקעה אלא רק על המאמץ והעמל. השני מדבר על שורשיות. דהיינו, מה שמעסיק ומניע אותנו זה התורה הגם שטכנית אנו מתעסקים בדברים אחרים. השלישי אומר כי אנו מקבלים שכר על עצם המפגש עם התורה ולא על התוצאה.
השפת אמת עוסק בפסוק ביקש לישב בשלווה, והיחס למדרש שתמה, האם לא מספיק להם העולם הבא, הם מבקשים שלווה גם בעולם הזה. בנוסף הוא מדבר על תהליך הנס בעולם דרך שפת אמת על חנוכה.
במסגרת שיעורים אינטרנטים שמפיצה ישיבת אמי"ת כפר בתיה לציבור הרחב, מעביר הרב שרלו סדרה של שלושה שיעורים על מבואות שונים למשנת הרב קוק.
הרב איתמר אלדר בשיעור בספר שופטים על יפתח, נדרו וביתו
הרב יובל שרלו מדבר על הפסוק בירמיה ז- "כי לא דיברתי את אבותיכם, ולא ציוויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצריים על דברי עולה וזבח". הרב שרלו עוסק בסוגיות "מוסר הנביאים". מהו, האם הוא נאו רפורמה או שהוא באמת יוצא מתוך התורה?
בשיעור הרב יובל שרלו מעיין בפרק ד' של מגילת אסתר ומציג את המהפך הנפשי שאסתר עוברת, ממלכה פרסית שלא מחוברת לעמה עד לסיכון שמוכנה לקחת כדי להציל ולשנות את גורל עמה.
מימד השמחה שיש בתוך החורבן בתשעה באב
