מאמר של הרב שלום צדיק

תשובה

שלום וברכהעל אף שקצת נכנסתי מעט ללמוד את המחלוקת הגדולה שהתרחשה בישיבת עתניאל סביב דבריו, אני לא מכיר את עמדותיו של הרב צדיק טוב מספיק. איני בטוח שהוא היה החותם על הסיכום שלך לעמדותיו. על כן, אני עונה לשאלה זו לא בהקשר שלו, אלא בהקשר של הדרך בה אתה הצגת את הדברים.א. נקודת המוצא שלי, ביחס לכל אדם ובוודאי שלגדולי תלמידי החכמים, היא שיש להתייחס אל דבריהם כדברים שהם כתבו ברצינות ולכתחילה. איני כופר באפשרות שלעיתים נדירות הם ״עשו הצגה״, אבל המוציא מחזקתם עליו הראיה, ולא ראיתי בדבריו ראיה מספיק חזקה לטיעון מופלג זה.ב. אינני מבין כיצד ניתן לטעון לניתוק מוחלט בין עולם האמונה ובין עולם המחשבה. שתי הדיברות הראשונות הן מקור הסמכות, והן החשובות ביותר, כשאדם מקיים את המצוות בלי קבלת עול מלכות שמיים עליו - אין לקיום שלו משמעות דתית (חברתית ותרבותית - זה סיפור אחר). על כך כתבתי פעמים רבות, ואיני מבין אפוא כיצד ניתן לטעון דבר כזה. ג. גם אני סובר שעיקרי האמונה המוסכמים על כולם הם מצומצמים מאוד, וניתן למצות אותם ב: מציאות ה׳, תורה מן השמיים והגמול, כפי שעשו חלק מהראשונים, ולמעשה גם את שלוש עשרה עיקרי אמונה של הרמב״ם ניתן למיין ולקצר לשלוש אלה. כמו נושאים רבים, גם בהלכה, בוודאי שבמשך הדורות היו שחלקו על אלה, אולם הם היו מועטים מאוד מאוד, והזרם המרכזי של היהדות התייצב סביב שלוש עקרונות אלה. ד. מעבר לכך, בשל חמקמקות האפשרות להגדיר במדויק עניינים אלוהיים - גם אני מתרחק מדיונים מופשטים ביחס לאלוהים, ומייחס להם (לדיונים, לא ח״ו לקב״ה) חשיבות מועטה מאוד. לכן, אני מציע לא לייחס לדיונים אלה חשיבות עילאית, אולם עצם העיקרון של האמונה בשלוש עיקרים אלה הוא חיוני ומהותי.כל טוב