בקשת סליחה מנפגע

שאלה

שלום לכבוד הרב, רציתי לשאול האם קיימת דרך לתשובה בין אדם לחברו ללא ההתוודות מול אותו אדם ובקשת הסליחה ממנו. ברשות הרב אנסה להסביר. גדלתי במשפחה דתית הדוקה מאוד ובהיותי כבן 15 גילינו אני ואחד מאחיי כי אח אחר שלנו, הגדול ממני רק בשנתיים, הומוסקסואל ומנהל קשרים רומנטיים עם מבוגרים ממנו, יהודים ושאינם יהודים. הסיטואציה המורכבת התרחשה כשברקע מציאות משפחתית מורכבת עוד יותר שלא איפשרה שיח מכיל. האח בגדול ואותו אח ש"נתפס בקלקלתו" לא מדברים כבר למעלה מ10 שנים ממריבות ילדותיות, גם טיב היחסים בינינו לא היה כזה שאיפשר שיח תורם, ועל הכל ריחפה תגובת הוריי - שמאירועים קודמים חששנו כי באם יוודע להם הסיפור באותה תקופה יקרה אחד מהשניים או שאבי ילקה בליבו (כתוצאה מיציאה מהארון של אחינו ומהמנטליות המשפחתית והחברתית, משהו שבאותה תקופה סביר היה שיקרה) או שיגרשו אותו מהבית. כמובן שגם ניסיון למנוע מאחינו לגלוש לתהום עמד ברקע והאמנו באמת ובתמים כי אנחנו נוכל להחזירו לדרך המוטב. במשך כ3 שנים ניהלנו מערכה חשאית ובלתי פוסקת שמטרתה היתה מניעת קשרים מיניים בין אחינו לבין גברים אחרים כשלצורך כך לא בחלנו באמצעים. כשרונותיי באותה תקופה כאיש מחשבים נתנו לנו גישה לחשבונותיו ברשתות החברתיות וכך יכולנו לעקוב בזמן אמת אחר כל התפתחות ולסכלה מבעוד מועד בדרכים שונות ומשונות שהסבו נזקים כבדים אך באותה תקופה השיגו את מטרתם. הצלחנו למנוע מפגשים כאלה, לשלוח אותו לישיבה ואף לטיפול פסיכולוגי לנטיות הפוכות, כל זאת מבלי שיידע כי אנחנו אלה העומדים ברקע. למותר לציין כי כיום, 8 שנים מאז, איננו שומר תורה ומצוות. עם זאת, טרם יצא מהארון והתשתית אליה הכנו את ההורים ואותו במשך הזמן תאפשר גם התרחשות כזאת מבלי להסב נזקים כבדים. על מעורבותי בפרשה שילמתי מחיר נפשי כבד ונאלצתי לעבור טיפול ארוך מאוד. מוטיבים מרכזיים מקריסתי הנפשית מונחים בפרשה זאת - חרדה מגיל צעיר לשלום ההורים (היתה ברקע כבר מגיל צעיר מאוד), שהתגברה מאוד במשך אותם 3 שנים כשהמשפט איתו הצליח אחי הגדול להניעני לפעולה היה "מה יקרה לאבא אם כך וכך". כמובן שהמציאות ההרסנית הזאת גרמה לי למעשים ולמשברים נוספים שהצטרפו גם הם לתחושת רגשות האשם הממררת את חיי ומונעת ממני מלהיקשר רגשית לאשה, להאמין בחיי ולהתקדם בהן. על רבים ממעשיי התנצלתי ולו רק בכדי להשיב את שפיותי, אך אינני רואה את עצמי מצליח להתוודות בפני אחי על האסון שמירר את חייו תקופה ארוכה כל כך אליו אני אחראי בקשר ישיר. מה עוד שאינני חושב שמלבד את רגשותיי לא אתקן דבר אלא רק אגרום נזקים נוספים. אני לומד מספר שנים בישיבות ובמשך שנים התנחמתי בפסקה של הרב קוק באורות התשובה המנחמת את האדם שאינו מסוגל לתקן מעשים מסויימים בדחיית תיקונם לעתיד לבוא, או במחלוקת החפץ חיים ורבי ישראל מסלנט באם מותר להתנצל בפני אדם ולגלות לו שדיברתי עליו לשון הרע באופן שיסב לו צער. אך לצערי נראה שלאחרונה אני זקוק לעזרה נוספת. אודה מאוד לרב אם יצליח למצוא לי עצה או דרך אחרת לתקן את אשר עיוותתי מבלי שאצטרך להתוודות בפני אחי.