ייצוג עובד עם סיכון למייצג

שאלה

שלום לכב' הרב, לפני מס' ימים שאלתי את כב' הרב שאלה טרם קיבלתי תשובה יתכן וכב' הרב לא קיבלה אני מתנצל שנית בפני כב' הרב על כך שאנ מאיץ בו ברם ימפאת דחיפותה רצ"ב השאלה בשנית עם מס' שינויים קטנים רוב תודות מקרב לב, שלום לכב' הרב, אני מתנצל שוב על הדחיפות במתן תשובה לשאלה. ישנו צורך משפטי לסיים את הסוגייה כעת מהר ככל הניתן לאור האמור אודה על תשובתו הדחופה של כב' הרב אני עו"ד שעובד בהסתדרות כמזכיר איגוד מקצועי ובתור שכזה אני מטפל בפניות של עובדים בהתאם למוסכמה שנאמרה בעבר באופן כללי, תיקים מורכבים אמורים להיות מטופלים על ידי היועצים המשפטיים של המרחב. ליועצים המשפטיים יש גם ביטוח אחריות מקצועית של עורכי דין. לי כמזכיר איגוד מקצועי אין. יש להם גם יותר ניסיון בפועל התיקים מטופלים בשיתוף פעולה ביני לבין היועץ המשפטי ולמרות שאיני כפוף ליועצים המשפטיים, אני נותן להם כבוד מקצועי ולא מן הנמנע כי הסמכות המקצועית במרחב היא שלהם (הדבר לא נאמר מעולם מפורשות אך יש בו הגיון) בנוסף יש ביננו גם יחסים חבריים. לפני 3 שנים התחלתי לטפל בעובד אשר הטענה הינה שהוא פוטר בשל העובדה כי היה חלק פעיל בהקמת וועד עובדים. במקרים בהם הדבר מוכח הפסיקה מחייבת את המעסיק המפטר בפיצוי. היועצת המשפטית ליוותה את התהליך מאמצעו והיא אמורה לכאורה להיות אחראית על התיק, כאשר כנראה אני אמור לכתוב את כתבי הטענות אני מחבב את העובד לדעתי נעשה לו עוול ומתחילת הליווי אני תומך בו מאד. קל וחומר כאשר פעל בשם ההסתדרות להקים וועד עובדים (ניסיון שלא צלח) ולטעמי יש להסתדרות חוב מוסרי כלפיו עם זאת, לצערי רק במועד זה כ 3 שנים לאחר פנייתו אמור להיות מוגש כתב תביעה. למרות שהתיק מורכב וגדול ואופי עבודתי אינו מותאם לטיפול בתיקים מורכבים ולמרות שגם לעובד יש אשם מסויים בכך שלא דרש באופן יותר אינטנסיבי טיפול בו (לצערי אנחנו פועלים הרבה פעמים בשיטה של כיבוי שריפות ומי שפחות צועק מקבל פחות טיפול) עדיין למרות כל התרוצים (להלן: "התרוצים") מדובר בפרק זמן ארוך מדי להגשת כתב התביעה (מן הראוי היה להגישו תוך כשנה ממועד הפנייה) ואני בהחלט מכה על חטא בעניין זה. היה עלי לקדם את העניין מהר יותר קל וחומר ששיהוי בהגשת תביעה פוגע בסיכויי הצלחתה. כעת ערב הגשת כתב התביעה נפלה מחלוקת גדולה בין היועצת המשפטית לבין העובד לגבי גובה הפיצוי המגיע לו. העובד סובר שמגיע לו פיצוי גדול הרבה יותר (בערך פי 3) מזה שהיועצת המשפטית מוכנה לתבוע עבורו (יוער כי ממועד פנייתו הרושם אותו הוא קיבל ממני ואולי גם קצת ממנה שהוא זכאי לפיצוי גדול) לטענתה הסכום אותו הוא דורש נראה מופרך וגבוה מדי ויפגע בו בסופו של דבר העובד מאוכזב מהיועצת המשפטית, הוא סובר שהיא אינה מאמינה בתיק ומעוניין שאני אהיה הגורם שאייצגו (יתכן והוא מוכן שהיא תהיה מאחורי הקלעים אבל ניהול התיק יהיה בהתאם לרצונו ולשיקול דעתי) ובתור שכזה אתבע את הסכום אותו הוא דורש אשר לטענתו מבטא את הנזק אשר נגרם לו. לפי דעתי המשפטית אין לי בעיה לעשות כרצונו קל וחומר אם אחתים אותו שהוא מודע לסיכונים אשר עלולים להגרם כתוצאה מתביעה של סכום כ"כ גבוה. עם זאת איני מעוניין להיות האחראי על התיק, הן בשל העובדה שאין לי ביטוח אחריות מקצועית (יש אחריות של ההסתדרות עלי בשל היותי עובד שלה ברם אני חושש שההגנה הזו אינה מספקת) והן בשל העובדה כי אינני מנוסה בתיקים מהסוג ואיני רוצה לפגוע בו בשל חוסר מקצועיות שלי 1. לאור האמור, מה נכון לעשות? האם לייצג את העובד באופן בלעדי (מכיוון שאיני כפוף לה יתכן וזה יתאפשר) למרות שאין לי ביטוח אחריות מקצועית ואיני מעוניין בכך כי לטעמי איני מספיק מנוסה וגם הדבר עלול להביא למתיחות ביני לבין היועצת המשפטית כאילו איני פועל לפי שיקול דעתה המקצועי, לא מן הנמנע כי יהיה בינה לבין העובד "דם רע" בשל העובדה כי הוא העדיף אותי למרות היותי זוטר עליה על פני היועצת המשפטית והיא לא "תצא מגדרה" בכדי לעזור לו ובנוסף לא מן הנמנע כי היא צודקת ויתכן שהיא גם הגורם המקצועי עליו אשר על פיו ישק דבר למרות דעתי החולקת. מאידך גיסא, אם אצדד ביועצת המשפטית, לכאורה אני עלול לפגוע בעובד שהקריב את מקום עבודתו בין השאר לטובת ההסתדרות, שממתין המון זמן לכתב תביעה, שציפה שנתבע עבורו סכום גבוה הרבה יותר ושייוצג על ידי מישהי שהוא אינו סומך עליה. פרט לשאלה המוסרית העולה מכאן, אני גם חושש שהעובד עלול להתלונן עלינו בטענה שסובננו אותו בכחש וגרמנו לו לאבד זמן יקר ושהוא סמך עלינו ואנחנו הכזבנו אותו. 2. ובענין אחר הקשור לנושא - באופן תיאורטי ניתן לטעון שמשך הזמן הארוך בו לקח לתביעה להיות מוגשת, נובע מהעובדה כי רצינו להמתין עד שנסכום את הנזק (לאחר שנדע מה הפסד ההשתכרות שלו במהלך השנים ממועד הפיטורין). למרות שהטענה הגיונית ויכולה לסייע בהסבר על השיהוי, היא אינה נכונה עובדתית במקרה שלו. משך הזמן בו השתהנו נובע מהתרוצים אותם פרטתי לעיל. האם למרות האמור עדיין ניתן לטעון טענה זו כנגד טענת השיהוי אשר עשויה להטען על ידי הנתבעת מכח העובדה שהיא יכולה לסייע לו. נא לא לפרסם את השאלה באתר רוב תודות