בשיעור האחרון של סדרת השיעורים של שיר השירים מסכם מהי הייחודיות של שיר השירים ומה ניתן ללמוד ממשלו.
רעיון הרילוקיישן שהציג נשיא ארצות הברית התקבל באהדה רבה בציבור הישראלי, דבר שמעלה מספר שאלות: 1. עד כמה עמדתנו המוסרית מושפעת מהלך הרוח הציבורי, או הרוח הגבית הבינלאומית? 2. האם הערכות המצאותיות שלנו הן בעצם לא אוביקטיביות אלה רק מבטאות את השקפת העולם שלנו? 3. האם באמת אפשר להתייחס לטרנספר כרעיון מוסרי?
בשיעור הרב תמיר מדבר על היחס בין הקיני לעמלק ומביא מספר דוגמאות מהתנ"ך. בנוסף הרב מדבר על המשמעות לימינו לגבי החברה הדרוזית והחברה הערבית.
בשיעור זה הרב שרלו מברר מיהו הצדיק לפי פסוקים שונים בתנ"ך ומתוך כך להבין מהי ההגדרה של צדיק בדברי חז"ל.
בעקבות שבוע חזרה הרב שרלו העביר שיעור על פסיקות בביתי הדין הרבנים שמצטטים קטעים מסוגיות בפרק ראשון.
בשיעור הרב איתמר מדבר על תורה קי
השיעור הוא שיעור סיכום לספר ישעיהו ובו הרב שרלו מתמודד עם כך שלא התגשמו רוב הנבואות הטובות של ישעיה
אנו שומעים בהשתאות על מעשיהן של התצפתניות במהלך השבי בידי החמאס, המסירות נפש היומיומית לשמירה על אורח חיים יהודי. בנוסף הדיווח על בקשתן לחזור ולשרת בצה"ל! בכך הן מגלות בפנינו את הזהות היסודית ביותר של כל יהודי, להיות חופשי באמת.
בשיעור הרב תמיר שואל שאלות על המלחמה בעמלק, עוסק בקשר שלה לנחש הנחושת ומציע דרך לקרוא את הפרשייה
בשיעור הרב איתמר מדבר על תורה סד שבה רבי נחמן מדבר על החלל הפנוי ועל איך שהתורה הזו כל כך מהותית ומרכזית בשיטתו של רבי נחמן.
בשיעור הרב מדבר על יציאתו של העם ממצרים לפני ההגעה לים סוף, ועל התוכנית של ה' ביחס למצרים מול העם.
אנו מכירים את סיפור יציאת מצרים כבר מהגן, ככה שבסוף ידוע לנו מראש. בשיעור הרב תמיר בקריאה מדוקדקת של הפשט מנסה להבין מה תכנן משה רבינו ואיך זה הוביל לפעולות שעשה. כל שלב ושלב בסיפור ייבחן בפני עצמו.
לקראת סיום הלימוד בפרק הראשון והמעבר לשני, ולכבוד פרשת השבוע, בשיעור הרב תמיר חזר לעסוק ביסודות הפסח, בפסוקים ומבחינה מהותית. השיעור עוסק בשתי מצוות סמוכות ומשלימות: הפסח והבכור, בממדים השונים שלהן וביחס ביניהן.
מה הקשר בין מגילת העצמאות לסיפור יציאת מצרים? איפה קם העם היהודי בארץ ישראל או במצרים? האם ארץ ישראל היא המולדת שלנו או שהיא הייעוד שלנו?
מדינת לאום אל מול קהילתיות ומשפחתיות. רגע לפני יציאת עם ישראל ממצרים אנו מצווים על קורבן הפסח. איך הציווי הזה קשור למשבר הזהותי בו אנו מצויים כיום? איך מדינת הלאום פגעה במוסדות האנושיים הכי בסיסיים, הקהילתיות ומשפחתיות.
