שמחת יתרו - אז והיום

אני ר"מ של שיעור ד' בישיבה. הייתי אמור לקלוט את תלמידי השיעור בתחילת חודש טבת. הצלחנו לגבש קבוטצה ראשונה שללומדים רק בתחילת זמן קיץ, כשחלק מהם השתחררו מהשירות הפעיל. ורק עתה בשלהי זמן קיץ בישיבה, הרבה מתלמידי השיעור, לוחמים בגבעתי, חזרו לחבוש את ספסלי בית המדרש, לאחר שהשתתפו בתשעה חודשי לחימה רצופה ברצועת עזה. קשה לתאר במלים את ההתרגשות שאחזה בי בשיעור הראשון בו למדנו כולנו יחד שיעור במסכת מנחות על מצות ציצית.

אני משתף אתכם בדברים שאמרתי ללוחמים השבים במפגש הראשון אתם.

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:

יתרו מתואר כמי ששמע את כל אשר עשה א' למשה ולישראל. והנה לאחר שהוא מגיע לבקר את חתנו, הוא יושב אתו לשיחה מלב אל לב, ומגלה שיש הרבה דברים שהוא לא באמת יודע אותם:

וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה':

כמוני כיתרו. כמו כל אזרח במדינה, אני עוקב אחרי החדשות, ודומה עליי שאני יודע מה עבר על הלוחמים שלנו בחזית. ברם, ברור לי שיש הרבה מאד חוויות שנצורות בלב הלוחמים, שאני לא מודע לקיומן. ואנחנו כאן עם לב אוהב ואוזן מוטה להקשיב כשיבוא המועד המתאים לספר על כל התלאות בדרך ועל ישועת ד'.

וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם:

תגובתי דומה לזו של יתרו, לפי שני הפירושים ברש"י:

וישמח יתרו, זהו פשוטו ומדרשו נעשה בשרו חדודין חדודין

בשרי חידודין חידודין על האתגרים ועל הקשיים שהתלמידים שלנו עמדו למולם; אני שמח שבחסדי ד' הם שבו כולם לשלום לבית המדרש.

תלמידי השיעור יחד עם כל הלוחמים בסדיר ובמילואים מוערכים מאד על ידינו. להם אני אומר - אתם נוסכים בנו תקווה שיש עתיד לעם ישראל, שיש לו בנים מופלאים כאלו.

אני מוסיף מלות הערכה להורים ולמשפחות של הלוחמים, שנשאו יחד בעול המאבק למען עם ישראל בארצו.

לסיום, כמה מלים על החזרה לבית המדרש. הוויכוח על שאלת הגיוס של בני הישיבות הינה ביסודו של דבר ויכוח מהי תורה. אנחנו מאמינים שבבית המדרש שלנו נלמדת תורה של אחריות כלפי עם ישראל, תורה שמאירה את העולם. לכן, סלחו לי שאני מקשה עליכם; לסל המשימות של תלמידי הישיבה, אני מוסיף משימה קדושה של לקיחת אחריות על התורה והפצתה.

אני מאחל לכולם שיעברו בטוב את המעבר לבית המדרש, יבורכו מפי עליון.