רעיון הרילוקיישן שהציג נשיא ארצות הברית התקבל באהדה רבה בציבור הישראלי, דבר שמעלה מספר שאלות: 1. עד כמה עמדתנו המוסרית מושפעת מהלך הרוח הציבורי, או הרוח הגבית הבינלאומית? 2. האם הערכות המצאותיות שלנו הן בעצם לא אוביקטיביות אלה רק מבטאות את השקפת העולם שלנו? 3. האם באמת אפשר להתייחס לטרנספר כרעיון מוסרי?
אנו שומעים בהשתאות על מעשיהן של התצפתניות במהלך השבי בידי החמאס, המסירות נפש היומיומית לשמירה על אורח חיים יהודי. בנוסף הדיווח על בקשתן לחזור ולשרת בצה"ל! בכך הן מגלות בפנינו את הזהות היסודית ביותר של כל יהודי, להיות חופשי באמת.
מדינת לאום אל מול קהילתיות ומשפחתיות. רגע לפני יציאת עם ישראל ממצרים אנו מצווים על קורבן הפסח. איך הציווי הזה קשור למשבר הזהותי בו אנו מצויים כיום? איך מדינת הלאום פגעה במוסדות האנושיים הכי בסיסיים, הקהילתיות ומשפחתיות.
מה הקשר בין מגילת העצמאות לסיפור יציאת מצרים? איפה קם העם היהודי בארץ ישראל או במצרים? האם ארץ ישראל היא המולדת שלנו או שהיא הייעוד שלנו?
יש קשר עמוק בין הויכוח הציבורי על סוגיית החטופים לבין הטענות שמעלה משה רבינו כלפי ה' בשעה הקשה של העבדות במצרים: "למה הרעות לעם הזה". מה נוכל ללמוד מפרשת שמות לימינו?
הניצחון בעזה הוא ניצחון ה'גבורה' של הלוחמים בקצה, והניצחון בלבנון הינו ניצחון 'ההייטק' של מודיעין איכותי שנאסף לאורך שנים וביצוע מושלם של חיל האוויר. רבות דובר על ההבדלים בין חיסול סינוואר לחיסולו של נסראללה. טכנולוגיה עוצמתית ויכולות מדוייקות אל מול נחישות התמדה ועבודה סזיפית.
בשיעור הרב תמיר מסביר ומרחיב איך נפטרים מהאנטישמיות וברית הייעוד הישראלית.
