בעקבות שבוע חזרה הרב שרלו העביר שיעור על פסיקות בביתי הדין הרבנים שמצטטים קטעים מסוגיות בפרק ראשון.
לקראת סיום הלימוד בפרק הראשון והמעבר לשני, ולכבוד פרשת השבוע, בשיעור הרב תמיר חזר לעסוק ביסודות הפסח, בפסוקים ומבחינה מהותית. השיעור עוסק בשתי מצוות סמוכות ומשלימות: הפסח והבכור, בממדים השונים שלהן וביחס ביניהן.
בשיעור הרב סוקר דיני טומאה וטהרה
בשיעור הרב תמיר עוסק בהרחבה בהגדרת סכנה בהלכה, בחובת שמירת הנפש, בהיתר ובאיסור להסתכן במצבים מסוימים לתכליות שונות.
הרב מדבר בשיעור על הדרך בה חכמים דורשים פסוקים הסותרים זה את זה בתורה סביב 'בל ייראה ובל יימצא' ובכללי בתורה.
בשיעור הרב מציג את מחלוקת רש"י תוספות בנושא היחס לחמץ ולביטולו. מתוך כך מוצגות שיטות שונות בנוגע למכירת חמץ ולחמץ בכלל.
הרב מדבר בשיעור על הדרך בא חכמים דורשים פסוקים הסותרים זה את זה בתורה סביב בעל יראה ובל ימצא ובכללי בתורה
ר"ע לומד שמצוות תשביתו חלה ביום י"ד משום שאי אפשר לפרש שהאמור: "ביום הראשון תשביתו" מוסב על יום ט"ו – שכן יש בו איסור מלאכה, והבערת החמץ היא מלאכה. רבא הסיק מדברי ר"ע שלוש הלכות. בשיעור הרב עוסק בשיעור בשתיים מהן העוסקות בהבערה ובדין "בתוך שהותרה מלאכה ביו"ט לצורך – הותרה נמי שלא לצורך".
בשיעור הרב מברר את שיטת רבא באיסור חמץ משש שעות ולמעלה, ודרך יישוב התמיהות בשיטתו הוא מגדיר את אופיו של החמץ ואת סיבת איסורו בקרבן פסח.
בשיעור הרב שרלו עוסק בשני נושאים בחלקו הראשון בבדיקת חמץ, האם יש או אין חזקה שבית בדוק במקרה של ספק. ובחלק השני על "מזוזה חובת הדר", למה זה כך, ולמה הרמב"ם היה ככל הנראה לא מסכים עם טעמו של רש"י.
בשיעור הרב תמיר עוסק בשאלת נאמנותה של אשה להעיד בעדויות שונות הצריכות שני עדים ובנאמנות עד אחד באופן כללי. מתוך כך השיעור עוסק במעמד עדותו של עד אחד בכלל, ובשאלת הסיבה לדין 'עד אחד נאמן באסורים'.
בשיעור הרב איתמר עושה סדר בפסוקי החג ומבחין בין חג המצות וחג הפסח. כמו כן הרב מסביר על שני סוגי מצות שונים, בין מצות לכתחילה שה' מצווה את עם ישראל לבין מצות הבדיעבד שלא הספיקו לתפוח. בנוסף הרב מסביר למה הקב"ה דורש מעם ישראל לאכול את מצות הלכתחילה.
בשיעור הרב עוסק בטעם של מצוות על פרישת הכהן הגדול בשבעה ימים לפני יום הכיפורים וההשלכות ההלכתיות.
השיעור עוסק בטעם של מצוות שופר וההשלכות ההלכתיות. בתחילה הרב נותן מבוא על טעמי המצוות בכלל ומדגים את השיטות השונות, לאחר מכן מציג את הטעמים השונים שניתנו לשופר ואת השפעות מרחיקות הלכת שלהן על הפסיקה ולבסוף מציע ארבעה לקחים משמעותיים לתקיעה בראש השנה הבעל"ט.
בירור את הכלל 'אין קטגור נעשה סנגור' הנאמר ביחס לאיסור לתקוע בשופר פרה ביוה"כ. הרב מציג את מהות התקיעה ואלמנט הזיכרון כבקשת ריצוי וכפרה לפני ה', מבאר את פירושי רש"י ותוס' המרתקים ואת הרעיון שמאחורי הכלל.
עיסוק במתח בין הזמן הטבעי האסטרונומי לזמן המוגדר ע"י בני האדם ולמידה מהפסוקים על היסוד המשותף לימים הנקראים שבתון והצעת דרך חדשה - ישנה להסתכלות על עקרונות הקדושה והמלכות בראש השנה.
