הרב תמיר גרנות | שיעור כללי מסכת כתובות | מחלוקת הקב"ה עם המתיבתא דרקיעא והרמב"ם – בגדרי חזקת הגוף

דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1_bEJ8etfz2RhVSTZwYqVprzn_eQ7IO5Z/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true בגמ' בבבא מציעא מסופר כי נחלקו הקב"ה והמתיבתא דרקיעא בשאלה האם מטהרים נגע שיש בו ספק, ולבסוף הכריע בשאלה רבה בר נחמני (הוא רבה של כל הש"ס) ברגע מיתתו כשפסק: טהור, טהור! ושואל המהר"ל בספרו באר הגולה: ועל זה מתמרמרים מאוד בשתים; האחד, איך יהיו חס ושלום חולקים עם קונם וצורם. והשני, עוד יותר גדול, שיהיו אומרים 'מאן לוכח', ויהי ההדיוט מכריע את רבו. מחלוקת זו נדונה גם גם להלן בכתובות עה ב ושם היא נקשרת לשרשרת הסוגיות בדף יב-יג בהן נחלקו ר' יהושע ורבן גמליאל אם הולכים אחרי חזקת הגוף אם לאו. בשיעור ננסה לאחד הלכה ואגדה ולהבין: מדוע נחלקו הקב"ה והישיבה הגבוהה ברקיע דווקא בסוגיה זו בנגעים, ולגבי חזקת הגוף? מדוע זה חשוב כל כך? מה היחס בין מחלוקת נדירה וייחודית זו בשמים, לבין מחלוקות התנאים על חזקת הגוף אצלנו בסוגיות ולהלן? הרמב"ם פוסק נגד הקב"ה. הייתכן? ובכל – מה טיבה של מחלוקת נגד רצון ה'? עמוד השדרה הלמדני – מהם המקורות הלמדניים והאגדתיים היכולים ללמדנו על מוסד החזקה, על שורשו ומהותו, ומהן העמדות השונות האפשריות לגביו לאור הסוגיות? הפרק הראשון דן בשורש החזקה ובו גם מקורות נדירים שיכולים לזרות אור חדש על הסוגיה. הבנת החזקה כפי שנלמדה בשבועות האחרונים (להלן קובץ שעורים ושערי יושר) תהווה בסיס ממנו תמשיכו. בפרק השלישי תמצאו התייחסות מפורשת למשמעות המחלוקת במקורות הגותיים. נסו לחשוב גם באופן מקורי. האם ניתן לזהות דפוס קבוע במחלוקות של הקב"ה עם הפמליה של מעלה? הפרק השני דן בכך.