בשיעור הרב תמיר עוסק בהרחבה בהגדרת סכנה בהלכה, בחובת שמירת הנפש, בהיתר ובאיסור להסתכן במצבים מסוימים לתכליות שונות.
הרב מדבר בשיעור על הדרך בה חכמים דורשים פסוקים הסותרים זה את זה בתורה סביב 'בל ייראה ובל יימצא' ובכללי בתורה.
בשיעור הרב מציג את מחלוקת רש"י תוספות בנושא היחס לחמץ ולביטולו. מתוך כך מוצגות שיטות שונות בנוגע למכירת חמץ ולחמץ בכלל.
הרב מדבר בשיעור על הדרך בא חכמים דורשים פסוקים הסותרים זה את זה בתורה סביב בעל יראה ובל ימצא ובכללי בתורה
ר"ע לומד שמצוות תשביתו חלה ביום י"ד משום שאי אפשר לפרש שהאמור: "ביום הראשון תשביתו" מוסב על יום ט"ו – שכן יש בו איסור מלאכה, והבערת החמץ היא מלאכה. רבא הסיק מדברי ר"ע שלוש הלכות. בשיעור הרב עוסק בשיעור בשתיים מהן העוסקות בהבערה ובדין "בתוך שהותרה מלאכה ביו"ט לצורך – הותרה נמי שלא לצורך".
בשיעור הרב מברר את שיטת רבא באיסור חמץ משש שעות ולמעלה, ודרך יישוב התמיהות בשיטתו הוא מגדיר את אופיו של החמץ ואת סיבת איסורו בקרבן פסח.
בשיעור הרב שרלו עוסק בשני נושאים בחלקו הראשון בבדיקת חמץ, האם יש או אין חזקה שבית בדוק במקרה של ספק. ובחלק השני על "מזוזה חובת הדר", למה זה כך, ולמה הרמב"ם היה ככל הנראה לא מסכים עם טעמו של רש"י.
בשיעור הרב תמיר עוסק בשאלת נאמנותה של אשה להעיד בעדויות שונות הצריכות שני עדים ובנאמנות עד אחד באופן כללי. מתוך כך השיעור עוסק במעמד עדותו של עד אחד בכלל, ובשאלת הסיבה לדין 'עד אחד נאמן באסורים'.
בשיעור הרב איתמר עושה סדר בפסוקי החג ומבחין בין חג המצות וחג הפסח. כמו כן הרב מסביר על שני סוגי מצות שונים, בין מצות לכתחילה שה' מצווה את עם ישראל לבין מצות הבדיעבד שלא הספיקו לתפוח. בנוסף הרב מסביר למה הקב"ה דורש מעם ישראל לאכול את מצות הלכתחילה.
הרב איתמר מציג ארבע שיטות שונות בהבנת מהות ברכת המצוות, מפרט ומסביר כל אחת מהן ומציג כיצד ההבנות השונות במהות ברכת המצוות משליכות על ההבנה בסוגיה של דין "עובר לעשייתן".
