חיפוש

הרב יובל שרלו

 

ביקורת ספרים: יהודה אליצור, ישראל והמקרא – מחקרים גיאוגרפיים, היסטוריים והגותיים.

 

שילוב לימוד התנ"ך עם המדע אינו זוכה לאהדה מרובה בעולמם של בני הישיבות והרבנים. ניתן לסמן שלוש סיבות עיקריות, המולידות יחס צונן ואף סולד מהמדע הכרוך בלימוד תנ"ך, כמו הבלשנות, הארכיאולוגיה וההיסטוריה, וכמובן המדע הנוגע בתורה עצמה.

ראשונה בהן הן הצלקות המרובות ששילוב זה הותיר בנפשם של לומדי התורה ובגופה של התורה. המדע אינו רק כלי מחקרי, אלא הוא חלק מתפישת עולם כוללת, בו עומד האדם במרכז, וכושרו המחקרי הוא הקריטריון היחיד לקביעת אמיתות, אף אם הן זמניות בלבד. בשל כך, בבוא המדע לעסוק בעולם הקודש אין הוא חולץ את נעליו, אלא בא אל הקודש פנימה שתוי יין ופרוע ראש. עמדה זו מבקשת לבחון את התנ"ך והמקרא לאור הקריטריון המדעי בלבד, ומבחן זה עושה שמות בעולם אמונה. המדע מתיר לעצמו להכריז כי מקור התורה איננו אלוקי, כי אין היא אחודה. כי סגנונה מלמד על השפעות זרות מרובות, כי המסופר בה לא היה ולא נברא, עד שלא הותיר כמעט אבן מיסוד האמונה הנאמנה. המקרא צייר את דמות התורה בסדר הגודל שלו בלבד, לאמור: המקרא הוא פרי יצירת האדם, שהושפע מגורמים שונים ומעולמות סביבתיים, ועל כן יש להפקיע מכתבי הקודש את קדושתם. למעלה מזו, גם לאותן אבנים בודדות שהותיר על כנן העניק משמעות שונה, וגימד את קומתם לקומת יצירה אנושית, שהיא ראויה לעיסוק אך ורק בתור שכזו, אך אין בה את אותה השראת הרוח הנתבעת מכתבי הקודש.

סיבה שניה היא התמורה המצומצמת מעיסוק זה. גם אותם תחומים של מדע העשויים לסייע בעד הבנת הרקע ההיסטורי של התורה, וממילא להביא גם להבנת יתר של פשוטי המקראות, אינם זוכים ליוקרה מרובה, בשל העובדה שהיחס בין ההשקעה לבין התמורה נראה דל מידי. אין זה ברור כלל איזו משמעות יש לעובדה כי אפק המקראית היא בסביבות ראש העין, וכי קרב קרקר אכן התקיים והוא רמוז בהפסקת האש שבין ארם וישראל בימי אחאב. אנו רגילים לבקש בתנ"ך את ענייני התוכן והמהות, את הבשורה האלוקית ואת הדרך הראויה שיבור לו האדם, ודומה שאלו אינם מוצאים בשורה בפירות המחקר המדעי. שאלת ההיסטוריה והארכיאולוגיה מצטיירת בעיני רבים בתור פולקלור, אך אין בה כדי לטעת בלב הלומד אמונה גדולה יותר ויראת שמיים, ועל כן אין להשקיע משאבים מרבים בידיעתן.

סיבה שלישית היא חוסר הידע. כדי לעשות שימוש בסיסי בידע המדעי יש לדעתו, והשליטה באוצרות הידע האנושי מחייבת היעתקות מלימוד תורה אל עבר תחומים המוגדרים כרקחות וכטבחות. כאן אנו באים למעגל סגור – חוסר הידע מוריד בערך, ובשל כך קטן העיסוק וגדל חוסר הידע וחוזר חלילה.

מעל לכל מרחף היחס הכללי למדע, בעיקר בתחום מדעי הרוח, שהוא זמני ומשתנה, וכפוף לשיגיונות בני אדם. חלק ניכר מהארכיאולוגיה נתון לשרירות הלב של הארכיאולוג, ואין מדובר במדע אלא באצטלה מדעית הפושטת טלפיה וטוענת שהיא אובייקטיבית, אך אין זה נכון כלל ועיקר. יסודות רבים משתנים מעיר לעיר ומזמן לזמן, ולא ניתן לבסס לימוד תורת נצח על אדני מציאות משתנה.

עמדה שוללת זו נושא בחובה ברכה וקללה. הברכה טמונה בהימנעות מנפילה בנזקי המדע ובטעויותיו, והעמדת לימוד תורה על אדני הקודש בלבד. הקללה היא באיבוד נדבך מרכזי אשר יכול היה, לו היה מקפיד לשמור על תחומו ומסגרתו, להוסיף משקל ועומק נכבד ללימוד התנ"ך, ולהוציא את התנ"ך מעולם הספר לעולם החיים.

הספר המקבץ מאמרים רבים מתקופות שונות של מורנו פרופ' אליצור, מציג את צד הברכה שבעיסוק המדעי. פרופ' אליצור, שיראתו קדמה לחכמתו, מורה דרך לרבים כיצד ניתן לקטוף את פירות המדע בלי להרעיל את הנפש בגינותיו, וכיצד ניתן לזרוק את קליפתו ולאכול את תוכו. בדרכו המיוחדת לו הוא מסיר פחדים ויראות מפני המדע, וחושף כלים ודרכים בהם ניתן לעמוד טוב יותר על רצון ריבונו של עולם בעזרת העיניים המדעיות המסייעות ללמוד את הדברים.

מה יכולה אמת המידה המדעית ללמדנו לדעתו של פרופ' אליצור ?

הכרת הגיאוגרפיה של ארץ ישראל יכולה לעמוד על טיבה של ההליכה מקדם וההסעה מקדמונו של עולם ("מקדם – תיבה שפשוטה כמדרשה"); היא מחזקת את הראיה המעגלית של סיפורים במקרא, ומתברכת מהעובדה כי שני מקומת שונים קרואים באותו שם ("אבן העזר"); לכך כמובן גם השפעות הלכתיות משמעותיות ("משנת הגבולין"; "גבולות הארץ במסורת ישראל"). הכרת ההיסטוריה הקדומה מסייעת בידינו להבין את פרשת מגדל בבל ואת חלומו של יעקב הדומה לה ("מגדל בבל וסולם יעקב"); זמנה ומעמדה של יציאת מצרים ("יציאת מצרים לאור ההיסטוריה"); שליטה בדרכים האליליות מיטיבות לבאר כיצד מתפלמס הכתוב בפולמוס עוקצני עם עבודת האלילים דווקא על פי דרכה ("ארון ד' בארץ פלשתים"); הכרת מאבקי האימפריות מקל על ביאור כותרת קשה בישעיהו ("בשנת בא תרתן אשדודה") ומעניקה פרשנות אחרת לנבואה. הבנה אסטרטגית מעמיקה מלמדת אותנו על ייחוד סגנונו של התנ"ך, שאף שהאסטרטגיה עמדה בצילו, לא אליה הוא שת את לבו ("הנחיות אסטרטגיות בספר יהושע", "תכנית כיבוש הארץ בספר יהושע"). שליטה ביסודות הארכיאולוגיה מסייעות לתחום את תחומה, ובתוך תחום זה ליהנות מפירות מחקריה ("לפרשת חצור") ועוד ועוד.

למעלה מכך, תשומת לב לסוגיות בהן עסקה ביקורת המקרא עשויה דווקא להבליט את טעויותיה, ולהוציא יקר מזולל, על ידי הבחנה מדוקדקת בחידושי המקרא. כזו היא סוגיית היחס שבין רשימות הכיבוש שבספר שופטים לבן אלו שבספר יהושע ("שופטים פרק א"); עוד יכולה היא ללמד על דרכו של המקרא ועל יסודות אותם הוא מבקש ללמד בסיפור הכיבוש ("שני כתובים סמוכים המכחישים זה את זה"); גם התמודדות עם טענות מוסריות חוץ מקראיות עשויות להבהיר את דרכה של תורה, וזאת לא בדרך אפולוגטית כי אם בכיוון לפשוטו של מקרא ("המלחמה בעמלק"); יותר מכל, בעצם ההתמודדות עם בית המדרש החוץ מקראי מתבאר ייחודי המוסרי של המקרא, דווקא דרך שפיטתו את דמויותיו בהיבט הנבואי הפנימי ("דמותו של דוד לאור ההיסטוריוסופיה המקראית"; "פרשת דוד ובת שבע והמבוכה המוסרית של דורנו"). גם העוסק בניתוח הספרותי יוצא נשכר, והרבה גופי אמונה מתבררים לו על ידי תשומת לב לאורך פרשיות ומיקומן ("יפתח בדורו כשמואל בדורו"); הלשון אף היא מלמדת דברים הרבה, ומיישבת סתירות מדומות בין פרשיות, ואף מגדילה לעשות בביאור תוכנה הפנימי של הפרשה ("הנער המגיד ומשפטו בצקלג").

כל זה במאמרים קצרים יחסית, בהם מועט מחזיק את המרובה. וביניה וביניה פרושות פרשנויות מרתקות לענייני התורה, שאף שלא המפגש עם המדע הוא מולידן, ההתבוננות הנקיה בפשוטו של מקרא אף היא פרי דרכו של מלמד המקרא הגדול. ולא די בכך שהגדיל פרופ' אליצור לבאר בדרך זו את הדברים, כי אם גם התבונן על פועלו מבחוץ וניסח את עיקרי תפישתו במאמר הפותח קובץ מאמרים זה "אמונה ומדע בפרשנות המקרא: עקרונות תחומים ומגמות".

מורה דרך לרבים היה רבי יהודה ומשכין שלום בין יריבים. פעולתו המבורכת הקטינה את המתח בין המדע לבין לומדי המקרא, והגדילה תורה והאדירתה. חלק ניכר מפירות הקטנת המתח משמש היום את לומדי המקרא בבתי מדרש שונים, ומגדיל לעשות בתחיית לימוד התורה. למעלה מכך, תרבות הטיול עם ספר התנ"ך, והחייאת הסיפורים המסופרים בו, אף הם זכו לתרומה משמעותית בדרכו של פרופ' אליצור. קובץ מאמרים זה הוא עדות חיה לעולם שעוד לא נפתח דיו, ושעוד נכונו לו יעדים גדולים, ככל שירבו בתוכנו תלמידי חכמים שיראתם קודמת לחוכמתם הרואים בקובץ זה מופת ודגל לילך אחריו. המבקש לדעת את שניתן להפיק מהעולם המדעי ילך לו אל המאמרים בקובץ זו וימצא את אשר הוא מבקש.