הפוסט מודרנה #4 - הלכה בעידן הפוסט-מודרני

עקב תקלה, סוף השיעור ללא שמע. לנוחיותכם, גבריאל אילוז סיכם את השיעור: אם כן, אנו מוצאים פוסט-מודרניזציה רכה של ההלכה בדורות האחרונים. הרב שרלו טוען שגם פה צריך להרכיב את ארמון התורה ממעל לה: א. ראשית, בכך שיש נשים בדיון ההלכתי זה מוסיף עוד קולות מציאותיים. פסיקת ההלכה מחייבת את הרב לשכנע שהוא צודק. זהו דבר מבורך. הציבור מצפה שההלכה תהיה הגיונית בהיגיון הפנימי שלה. ב. זה טוב שההלכה היא מותאמת יותר לכל אחד ואחד באופן אישי לא בדיעבד אלא לכתחילה. וזה דבר טוב. פעם זה היה אבל באופן דיעבדית. כל אחד הוא אדם שונה ולכן מתאים לו הלכה שונה. כמובן בתוך המסגרת ההלכתית. הגבול הוא שכשמצטברת קבוצה של פוסקי הלכה והם מסכימים זה מספיק. צריך כלים סוציולוגים שיחברו בין כולם. כלומר, לשים מחיצה כדי שכולם יוכלו להכנס ולהתפלל. מה בדבר הסנהדרין? אנו קוראים אותה באופן שונה, הב"ד החליט במה דנים ובמה לא. הסנהדרין לא דנה בכל שאלה. הבג"צ שלנו נכנס לכל חור. לעומת זאת בארה"ב החליטו במה לפסוק ובמה לא. כך נראה שהיו עושים בבית דין. זה נובע מהסוגיות בסנהדרין. ג. הלכה יותר דינאמית. אשת יפת תואר פעם זה היה מוסרי והיום זה לא. הרב שרלו טוען שזה מסוכן מאוד, אבל לא לעשות את זה זה עוד יותר מסוכן. הכתות במדבר נשארו נאמנים להלכה המקורית אבל לא נשאר מהם זכר. הרב פוקס טען ששמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. זה אומר שמשתנית תקופה. ובגלל זה שמעון הצדיק נותן 3 הדרכות במעבר מאנשי כנסה"ג לבין תקופת הזוגות: א. הוו מתונים בדין - אפשר לבדוק דברים, לא להיות קשוח וחד. ב. העמידו תלמידים הרבה - לראות האם יש המשך לתורה שלכם. ג. עשו סייג לתורה - בד בבד עם הדרמה של 'ארמון התורה ממעל לה' תעשו סייג לתורה, תחמירו בחומרות.