בספרות החסידית מובא עניין ה"רצוא ושוב" בהסברים שונים, שלכולם צד משותף המתאר מצב שבו האדם נמצא, או תחושה שאותה חווה האדם בעבודת ה' שלו ובחיי היומיום. תחילה אנסה לתאר בקצרה את המצבים השונים של תנועת ה'רצוא ושוב', ולאחר מכן אוכל להרחיב בהבאת הנהגות לכל אחד מהמצבים.
בדברים הבאים אני מבקש להמחיש כיצד מתוך דרשה מרתקת של האדמו"ר מפיאסצנה – ר' קלמן קלמיש הי"ד, ניתן להציע כיוון לשאלה הכתובה בכותרת.
החסידות היא תנועה ענקית, חיה ותוססת, ולה פנים רבות ושונות, עד כדי מבוכה מסוימת בנסיון למצוא את המכנה המשותף שלה. דבריי הבאים אינם מתיימרים, אפוא, להיות סקירה שיטתית ומקיפה של החסידות, אלא דיבור אישי, סובייקטיבי, מהורהר, מתלבב, של אוהב על אהובתו.
נסיון לעמוד על אופיה של דמות הצדיק החסידי, ולהבין מה גרם לאנשים רבים להמשך אחריה. זאת על רקע ובהשוואה לשבתאות ותוך שימוש בסיפורי חסידים
מהי דבקות? האם האדם הממוצע יכול להגיע אליה? האם זהו ערך חשוב או שאיפה פרטית מצומצמת?
לבעש"ט יש שני ממדיים עיקרים שבהם הוא מתמקד בתורותיו על התפילה – א) התמקדות במילה עצמה ואף באותיותיה ב) המחשבות הזרות. במאמר זה אתעסק במחשבות הזרות המגיעות אל האדם ומסיטות אותו מהתפילה.
על תפילתו של רבי אברהם בנו של הרמב"ם
הרחבה על הספר "התפילה", ברקע הגותו הכללית של השל.
תפילתו של האיזביצר
המאמר הזה לא מתיימר להקיף את כל נושא התפילה במשנתו, אך אנסה בסיעתא דשמיא לגעת, עד כמה שידי משגת, ביחסו רב הפנים של רבי נחמן לתפילה, ולסקור חלק מהנקודות המרכזיות שעולות מכתביו ביחס אליה.
בבואנו לנסות ולגשת אל חידושו של הרב שג"ר בנושא התפילה, עלינו ללמוד ולהבין את אמירתו וחידושו של הרב שג"ר, הן בפן האמוני בכלל והן ביחסו לפוסט-מודרנה בפרט. איני מתיימר בכתיבה קצרה זו להקיף את דמותו ותורתו של הרב שג"ר, במאמר זה אנסה להיפגש עם מקצת האופציות החדשות ביחס לתפלה שאותן פתח בפנינו.
עיון במשנת הרב משה די ליאון(מניטו) אשכנזי על התפילה
מתוך לימוד הישיבה במסכת מכות, איחוד שערי גמרא ואגדה, בתפילה מיוחדת הנמצאת במשנת המסכת ומלמדת אותנו דברים הרבה
