שתהא שלהבת עולה מאליה

פרשת 'בהעלותך' מפגישה אותנו עם חטא המתאוננים. העם נוסע, בדרכו לארץ הנכספת, כשאת המסע האידילי מפריע לפתע חטא קשה ונורא:

"ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה. ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל ה' ותשקע האש. ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש ה'"

דרכם של מחנכים, להדגיש תדיר שעל כל עונש באשר הוא להיות קשור באופן ישיר למעשה החטא וכל זאת  בהנחה שהעונש אינו בחזקת "קנס" סתמי, אלא תיקון מהותי של שורשי החטא. מכיוון שבמקרה שלפנינו ברור לנו מה היה החטא, ועל מה התלונן העם, גם לא ברור כיצד נוכל לבחון את העונש ותועלתו.

אני מבקש להתמקד במילים "כמתאוננים רע באזני ה'", בכדי להביר את הקושי שלפנינו. הביטוי "כמתאוננים" - מצביע לכאורה דווקא על תלונה מרוככת , כזאת שאיננה תלונה באמת. הביטוי "באוזני ה'"- גם הוא איננו ברור. ממנו אפשר להניח כי רק הקב"ה ראה בדברים תלונה, בעוד שאחרים ראו דווקא עם מסור לאלוהיו. מתברר כי הקב"ה ראה בהתנהגותם של עם ישראל הרבה מעבר למה שאדם רגיל רואה. ריבונו של עולם בעצם מנסה ללמד אותנו שמי מחכה עד שהתלונות תצאנה בצורה מפורשת החוצה, עלול לפספס את הרכבת, ובגדול. החינוך צריך להתחיל הרבה לפני כן.

סיפור קברות התאווה, פרשת המרגלים וכל שאר האירועים הפוקדים את העם במדבר, מתחילים מאמירה תמימה אחת: "ויהי העם כמתאננים רע באזני ה'". ניתן לבחון מה הייתה התלונה ולנסות להבין דרכה את העונש, אולם כל זה לא יהיה יעיל אם לא נעמוד על שורש השברים, אם לא נקשיב לקול הפנימי.

כיצד אם כן, מתמודדים עם תלונות?

נראה שהדרך המרכזית מופיעה בתחילת הפרשה ב מצווה אהרון על הדלקת המנורה. על הפסוק "וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (במדבר ח', ב'), כותב  רש"י בביאורו כי אהרן נצטווה להדליק את המנורה באופן שבו: "תהא שלהבת עולה מאליה". יש להיטיב את הנרות עד שתאחז בם האש כהלכה- בצורה נכונה. יש כאן אתגר חינוכי גדול: עלינו ליצור בתוכנו ובילדינו בעירה פנימית מבוקרת מצד אחד, אבל עצמאית שבה "שלהבת עולה מאליה"- מאידך.

התלונות והקיטורים הםההפך הגמור מהבערה הפנימית. תלונות הם תוצאה של ריקנות פנימית שאין בה שורשים.

באומה ובמשפחה, בכלל ובפרט, אנו מוצאים תלונות הרבה. התלונות הללו מחייבים מנהיגים, מחנכים והורים להקשבה פנימית עמוקה. פתרונות נקודתיים (כמו אספקת הבשר למתאווים) לא מתמודדים עם שאולת המהות ומצוקת היסוד. אלו יפתרו רק אם נקנה יכולת להבעיר שלהבת "שתהא עולה מאליה"; שלהבת של מחוייבות וערבות גדולה.