פשט פרשת שמות | תשפ"א | מעמד הסנה

לצערנו הרב, סוף השיעור המעולה הזה לא צולם.

לנוחיותכם, אחד התלמידים שנכחו בשיעור סיכום אותו:

 

 

מעמד הסנה

פסוקי פתיחה שמתארים את הקדושה, ומשה מסתיר את פניו

ה' מוסר למשה את החזון הכללי

משה שואל שאלות ראשוניות:

למה אתה בוחר בי?

איך אני גורם לעם להאמין שאתה שלחת אותי?

וה' עונה לו

 

מפסוק ט"ו הדברים מתחילים להיות קשים:

שמות ג'

(טו) וַיֹּ֩אמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃

מזתומרת "עוד"?

ולמה ה' חוזר ב"אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב"? למה צריך להגיד שוב פעם?

(טז) {חמישי} לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃

(יז) וָאֹמַ֗ר אַעֲלֶ֣ה אֶתְכֶם֮ מֵעֳנִ֣י מִצְרַ֒יִם֒ אֶל־אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

(יח) וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

(יט) וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃

(כ) וְשָׁלַחְתִּ֤י אֶת־יָדִי֙ וְהִכֵּיתִ֣י אֶת־מִצְרַ֔יִם בְּכֹל֙ נִפְלְאֹתַ֔י אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶֽם׃

(כא) וְנָתַתִּ֛י אֶת־חֵ֥ן הָֽעָם־הַזֶּ֖ה בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְהָיָה֙ כִּ֣י תֵֽלֵכ֔וּן לֹ֥א תֵלְכ֖וּ רֵיקָֽם׃

(כב) וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־מִצְרָֽיִם׃

 

בפרק ד', ה' נותן למשה אותות:

• אות המטה
• אות היד והצרעת
• אות הדם

ולמה הוא צריך לתת לו אותות? הרי ה' כבר ענה לו על שאלת של משה כלפי אי-האמון של העם, בפרק ג'!:

שמות ג'

(יב) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃

---

עוד חזרה:

שמות ד'

(י) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהֹוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ֖ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי׃

אמנם משה לא אמר בדיוק במילים האלה, אבל הוא חוזר שוב על השאלה למה ה' בוחר דווקא בו.. למה?

והתשובה של ה':

שמות ד'

(יב) וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־פִּ֔יךָ וְהוֹרֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃

ושוב יש פה חזרה על סגנון מילים שכבר נאמר:

שמות ג'

"(יב) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י..."

 

וזה נגמר כך:

שמות ד'

(יג) וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃

והתשובה של ה' היא תשובה מפתיעה:

שמות ד'

(יד) וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃

(טו) וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֙יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃

(טז) וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים׃

(יז) וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ אֶת־הָאֹתֹֽת׃

קודם כל הוא כועס, אבל אז הוא עונה שאהרון יעזור למשה.

כולנו למדנו בגן שאהרון בא לסייע למשה כי הוא מגמגם, כלומר אהרון הוא המענה לשאלה לגבי כבד פה וכבד לשון, כמו שנראה מהפסוקים בפרשת וארא:

שמות ו'

(כט) {שלישי} וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה דַּבֵּ֗ר אֶל־פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃

(ל) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה׃

שמות ז'

(א) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ׃

(ב) אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃

אבל באמת, בפרשה שלנו, לפי הפשט אהרון מגיע כתשובה לשאלת משה "שלח נא ביד תשלח", ולא לשאלת "כבד פה וכבד לשון".

----

בשביל להסביר את כל השאלות שהעלנו, נתבונן במבנה הפרשייה:

----

 

המבנה:

• א-ו: מעמד הפתיחה - משה עובר מן הטבע אל הקדושה. חשיפה של התגלות.

נשים לב שיש פה 3 "ויאמר-ים" מצד ה', שמעלים את משה אל הקדושה:

 שמות ג'

(ד) וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ - מילות ראשית של האדם

(ה) וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃

(ו) וַיֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵהַבִּ֖יט אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃

וה"ויאמר" האחרון הוא כבר פתיחת השלב הבא במבנה:

(ז) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ - תיאור התוכן של החזון

• ז-י: החזון

 שמות ג'

(ז) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃

(ח) וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃

(ט) וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃

(י) וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃

 

החזון כתוב בצורה כיאסטית. צורת המנורה.

פסוק ח' הוא הפסוק המרכזי, בו כתוב היעד.

בפסוק ז' וט' כתובה הסיבה. "ראה ראיתי" "וגם ראיתי"

גם פסוק ו' ופסוק י' הם מקבילים - רעיון השליחות: בפסוק ו' האבות הם השליחים, ובפסוק י' משה הוא השליח.

 

השלבים הבאים במבנה הם 5 שאלות של משה ותשובות ה', עם הפסקת ביניים באמצע:

3. שאלת משה הראשונה

יא-יב

שאלת משה:

מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את ישראל ממצרים?

תשובות ה':

מי אנוכי - אהיה עמך

וכי אוציא - וזה לך האות

4. שאלת משה השנייה

יג-יד

שאלת משה:

ואמרו לי מה שמו - מה אומר להם?

תשובת ה':

אהיה אשר אהיה וכ'..

 

עכשיו מגיע השלב החמישי במבנה, שלב הביניים, בו ה' ממשיך לענות לשאלת משה השנייה, ועליו נדבר בהמשך

5. -שלב ביניים-

ולאחריו משה ממשיך בשאלותיו:

 

6. שאלת משה השלישית

פרק ד', א-ט

שאלת משה:

והם לא יאמינו לי!?

תשובת ה':

3 אותות

7. שאלת משה הרביעית

י-יב

שאלת משה:

אני כבד פה וכבד לשון!

תשובת ה':

אנוכי אהיה עם פיך

8. שאלת משה החמישית

יג-יז

שאלת משה:

שלח נא ביד תשלח!

תשובת ה':

ה' כועס ומציג את אהרון

 

אז כמו שנכתב למעלה, אחרי תשובת ה' לשאלת משה השנייה, מופיע שלב ביניים- ה' אומר דברים שלכאורה נראים לא קשורים!

וגם, אם לא שמנו לב, אז התורה טורחת להראות לנו שיש פה דיבור חדש-

שמות ג'

"(טו) וַיֹּ֩אמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה..."

ובנוסף ה' חוזר על דברים שהוא כבר אמר, כמו שפירטנו למעלה..

 

 אז מה הפשר של הפסוקים האלה?

 

הצעה- הפסוקים הללו הם פתיחה של פרק חדש, שיכול להיות שהתרחש בכלל בזמן אחר. זה לא בהמשך ישיר של מה שהיה קודם.

לפרק החדש הזה אנחנו נקרא "התוכנית האלוקית".

ומה הוא קשור?

הוא קשור כי ככה עובדים. ממש כמו שבונים ארגון וכמו שמרימים פרוייקט- מתחילים בשלב החזון, ואחר כך יורדים לשלב הפרקטי ומתכננים, ככה ה' בונה את הפרוייקט שנקרא "גאולת עם ישראל".

ולכן החזרה היא לא לשם החזרה, אלא היא לשם בניית התוכנית. ככה בונים ארגון. ככה מרימים פרוייקט.

ולכן ה' גם אומר למשה בפתיחת השלב הזה "לך אמור לזקני ישראל" - הוא צריך לספר להם את תכנית העבודה.

 

ובדיוק כמו שהחזרה בתכנית האלוקית היא על דברים שנאמרו בחזון, ככה גם החזרה של משה בשאלותיו המופיעות בפרק ד' על שאלות שכבר שאל בפרק ג', היא חזרה על שאלות ברמת הביצוע של התוכנית, לא על החזון.

לכן גם השאלות האלה הרבה יותר מעשיות, וגם התשובות שלהם.

אותות מידיים. מעשיים.

 

והאותות מביאים לידי ביטוי את העובדה שמשה פועל לפי שם ה'.

מטה- מנהיגות

יד- גם מנהיגות

דם- אות ומופת גם יחד, תחילת המכות

האותות האלה הם תחילת הופעת ה', מוכיח שמשה הוא נציג של ה'. שינוי הטבע.

 

נראה כי גם סביב שלב התוכנית ישנה תבנית כיאסטית, כמו שהיה סביב שלב החזון.

שאלות 3 ו-4, מקבילות לשאלות 1 ו-2.

והשאלה האחרונה, שאלת "שלח נא ביד תשלח", זו שמופיעה בשלב 8, היא המקבילה לפתיחה של "הנני", רק הפוכה.

"הנני" זה בדיוק ההפך מ"שלח נא ביד תשלח".

 

איך יכול להיות שעכשיו משה כופר בהנני בהתחלה, ולא מסכים לשליחות?

בשביל לענות נשתמש בתשובת ה' אל שאלת "שלח נא ביד תשלח".

התשובה של ה' לשאלת "שלח נא ביד תשלח" היא חרון אף, ואז הצגת אהרון כפתרון.

אחרי שהנחנו את זה, נחזור להתחלה ונסביר:

בהתחלה משה אומר הנני, כשהוא מול ה'. מזתומרת מול ה'? זאת אומרת שהוא ניצב מול הקדושה, מול החשיפה של ההתגלות של ה'. אז ה' קונה אותו, ומשה מוכן להיות השליח של ה'.

אבל, בסוף כל הפרשיה, אחרי שמשה מברר את המשימה שה' נותן לו ושואל ומחדד ומקשה עליה, רק אחרי כל זה הוא מבין שיש לו עוד תפקיד. הוא לא רק מייצג את ה' כלפי העם, אלא הוא גם נציג העם כלפי ה'. הוא השליח של העם. יש לו כובע נוסף.

ואת הכובע הזה הוא לא מוכן לחבוש.

משה לא מסכים להיות הנציג של העם מול ה'.

ולמה?

כי הוא לא חי איתם, הוא לא חלק מהם.

ולכן הוא מתנגד ואומר לה' - "שלח נא ביד תשלח".

 

ולכן,

התשובה של ה' כלפי טענת משה "כי הוא אינו מתאים לייצג את העם, מכיוון שהוא אינו חלק מהם", היא אהרון.

אהרון בא ממצרים. אהרון חי בתוך העם. אהרון הוא הסמל כרגע של ייצוג עמ"י, וכשה' משתמש בו כתשובה לשאלת משה שהוא אינו מתאים להיות שליח העם, ה' בעצם מראה למשה שיש לו את העם, שהוא באמת באמת כן מייצג אותם, אף על פי שהוא לא חי בתוכם.

 

ולמה ה' כעס על משה?

ה' כעס על משה, כי הוא כפר בהנני שלו.

כל עוד משה שאל על החזון או על פרטי התוכנית, ה' ענה לו, אבל כשמשה כפר בהנני שלו, כשהוא לא הסכים לקבל את הייעוד שלו, כפי שהוא קיבל בהתחלה, ה' כעס..