"אישה כשרה - האם היא חפץ ?

שאלה

קיימת שאלה בנושא היחס לאישה ביהדות שמטרידה אותי מאוד: אף פעם לא הצלחתי להתחבר או להבין את הביטוי "בת ישראל כשרה". מדוע משתמשים במונח הזה? אוכל וכלים צריכים להיות כשרים, לכן מוזר לומר שאישה צריכה להיות כשרה. נשמע לי שיש פה מעין החפצה (מלשון חפץ) של האישה. ומדוע לא אומרים איש כשר אלא רק האישה צריכה להיות כשרה? השאלה הזו קיימת אצלי כבר המון זמן אבל עד התקופה האחרונה היא לא הטרידה אותי במיוחד. ב"ה זכיתי להתחתן לפני שלושה חודשים ואני מאוד מאושרת! בשבוע שלפני החתונה, כשעשיתי לראשונה את בדיקות הטהרה יחד עם כל ההתרגשות הרגשתי גם לא נוח במובן מסוים. המחשבה שאם תהיה בעיה כלשהי ואצטרך להראות את עד הבדיקה לרב, והוא יאמר אם אני טהורה או לא, גרמה לי להרגיש כמו חפץ, כאילו אני סיר או מחבת שצריכים בירור הלכתי אם הם כשרים... עם הזמן התרגלתי לכך, אך עדיין השאלה הזו מטרידה אותי. יתכן שאפשר לומר שמכיוון שלאשה ניתנה מתנת הבאת החיים לעולם נדרשים ממנה דברים אחרים, שלא נדרשים מהאיש, ולכן היא צריכה להיות כשרה. אבל גם מתוך ההסתכלות הזאת מאוד לא נוח לי השימוש במונח כשרות ביחס לאישה כמו ביחס לאוכל ולכלים. הייתי מצפה שתהיה התייחסות למובן העמוק יותר, הנשמתי, ולא רק התייחסות טכנית כזאת של כשרות – כן או לא. אולי יהיה מי שיגיד שזו רק צורת ביטוי ולמה אני עושה מזה עניין, אבל אמירה כזאת אינה נכונה בעיניי. אנו רואים חשיבות רבה למילים שיוצאות מפינו, כל שם מבטא התייחסות מסוימת, ולכן אני מרגישה שהבחירה בביטוי "אישה כשרה" מכיל בתוכו תפיסה שאני לא מבינה ושגורמת לי להרגיש לא טוב. אני משערת שבגלל שלאישה יש הגבלות רבות בתחום הגופני (צניעות וטהרה), הגבלות שמכילות בתוכן דינים רבים יש צורך בבירור הלכתי מדוקדק שקובע אם האישה כשרה או לא. אך גם מתוך ההסתכלות הזאת אני לא מרגישה בנוח להיקרא כשרה... ואם כך גם לאיש ישנם דינים המיוחדים רק לו, כמו שמירת הברית למשל. מדוע הוא לא נקרא איש כשר? אשמח מאוד להעמיק בנושא זה כדי שאמצא תשובה שתגרום לי להרגיש טוב יותר עם התייחסות הזאת אל הנשים. תודה רבה