גדולי תורה שלומדים ולא עושים

תשובה

שלום וברכה

בדיוק בימים אלה עוסק הדף היומי (העמוד האחרון של פרק ראשון במסכת בבא קמא) בסוגיה הזו.

כדאי ללמוד אותו.

יש להבחין בין השאלה הפרטית, ובין התפקיד הציבורי.

מבחינה אישית, אתה צודק לגמרי. ועל כן אנחנו צריכים "ללמוד וללמד, לשמור לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך". תלמוד גדול, שמביא לידי מעשה.

אבל, כאשר אנחנו עוסקים במבט ציבורי – ישנה חשיבות שיהיו בתוכנו מלמדי תורה, המתמסרים לתלמוד תורה ולהוראתה, אף שהם בעצמם אינם זוכים לפעול ולקיים את כל דברי התורה.

מעבר לכך, יש גם בלימוד עצמו דבר מה מיוחד, וכך כתב הרב קוק זצ"ל בהקדמה לספרו על השמיטה:

"...ותלמוד תורה, אע"פ שהוא מביא לידי מעשה המצות כולן, מכל-מקום חלילה לומר, שערכה של תורה איננו כ"א הכשר למעשה המצות, אבל היא עליונה וחשובה בקדושתה בפני עצמה, עד שאפילו כשלומדין מה שאי אפשר לקים כלל אין שיעור למעלת הלימוד ההוא,

ועוד הוא גדול באיזה פנים מן הלמוד שאפשר לקיימו במעשה, שהרי זה נחשב ג"כ עשיה, כדאמרינן (מנחות ק"י א); "כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם", ואין שיעור למעלת התורה של הלמוד בדברים שאין להם שום יחש לעניני מעשים, כי היא בעצמה עליונה מכל; אלא שבכלל גודל מעלתה כלולה גם מעלה זו שהיא מביאה לידי מעשה.,

וכמובן, גם כשהם מלמדים תורה הם עושים הרבה חסד עם הלומדים. 

כל טוב ושמחה