יחסים בתוך המשפחה ולפני עיוור

שאלה

שלום לכבוד הרב, אשמח לשאול את הרב שאלה שמאוד מאוד מטרידה את מנוחתי ולא נותנת לי מרגוע. אם יורשה לי לבקש מהרב שיכתוב לי את הדעות המקלות ביותר כיוון שנושא זה לא נותן מנוח לנפשי. ולשאלה- ישנן הלכות של "לפני עיוור לא תיתן מכשול", וכן איסור על סיוע ועזרה לעוברי עבירה. ואני רוצה לשאול, ישנן סיטואציות בהן אני מרגישה שהקפדה על הלכות אלו תגרום לאדם שבסיטואציה זו או לחברו לשלם מחיר מאוד כבד. ואני אתן דוגמאות- 1. למשל כאשר יש בני זוג שלאישה התמודדות עם הלכות צניעות והיא הולכת עם חצאיות קצרות מידי. נניח בסיטאוציה בה היא מבקשת מבעלה שיביא לה חצאית מהארון, יהיה אסור לו להביא לה כיוון שע"י כך הוא מסייע לה ללבוש בגד לא צנוע? וכל בגד שהיא תרצה ללבוש וזה יהיה לא מספיק לפי ההלכה, הוא יצטרך להימנע מלעזור לה? להימנע מלגהץ לה? וכדו'? אם בן הזוג אכן יתנהג ככה הוא פשוט הורס במו ידיו את הזוגיות שלו. איך אפשר להתנהל בבית כאשר בן הזוג בוחן כל דבר האם זה מותר או אסור ולפי זה הוא מעוניין לעזור לך או לא..? אני מרגישה שבסיטואציה כזו הקפדה על הלכות אלו מביאה לדברים מאוד לא טובים וגורמת לאדם המקפיד עליהם למחיר כבד של פגיעה בזוגיות. 2. וכנ"ל לגבי חינוך ילדים. נניח נערה שלבושה לא בצניעות ושואלה את אימה האם הבגד יפה. האם לאם אסור להחמיא לבת על הבגד? ומה עם הצורך של הנערה באדם חם ואוהב שיקבל אותה כמו שהיא מבלי לשפוט אותה רק לפי קטגוריה של האם היא עושה מעשה אסור או לא? וכן נערה שמביאה חבר לבית בשביל לישון איתו בבית, האם לאמא אסור לארח את החבר ולהתייחס אליו בנעימות כי בכך היא עוזרת לקשר ביניהם ומסייעת לדבר עבירה? ומה עם הצורך של הנוער שיקבלו אותו למרות שהוא בוחר בדרך אחרת? מה עם הנפש שלהם שזקוקה לדעת שאמא תתייחס אליהם בכבוד ותקבל אותם כמו שהם גם אם הם עושים מעשים שהם אסורים? אם האמא תקפיד בנוקשות על הלכה זו היא עלולה לאבד את הקשר עם הבת שלה, ולפגוע בבת שלה. הרי הנוער עושה הרבה פעמים דברים אסורים. ואיך הם יתמודדו אם לא יעזרו להם בדברים בסיסיים שהם זקוקים להם, גם אם יש שם עזרה לדבר עבירה? וכן על זו הדרך. האם זה הרצון של ה', שנקפיד ככה על ההלכה ונימנע מלסייע לעוברי עבירה אפילו כשזה גובה מחיר כבד מאוד של פגיעה בזוגיות/קשר עם הילדים וכדו'? לצערי, כבוד הרב, אני יכולה לכתוב שאני שואלת את השאלה הזו מדם ליבי כיוון שכך אימי נהגה אימי. ומרוב רצונה (הטוב) להקפיד על ההלכות בדקדקנות ממש כמו שצריך, היא פעלה בצורה שפגעה בנו (בילדיהם) רגשית בעוצמה רבה (ברמה שחלק מאיתנו נזקקנו לעזרה של טיפולים רגשיים), וכן לענ"ד זה גם פוגעע בזוגיות של ההורים שלי בעקבות הדבקות בהלכות אלו. אוסיף, שאמנם אני כרגע רווקה, אך הפחד הגדול שלי הוא שכך ההלכה דורשת שאתייחס לבעלי במידה והוא לא יקפיד על דברים בדיוק כפי שצריך, ושאהיה חייבת להימנע מלעזור לו ולסייע לו בסיטואציות מסוימות ואז פשוט אני אפגע בזוגיות שלנו. ואני לא מעוניינת בכך בכלל. אני רוצה להיות נאמנת לבעלי ולרצונותיו גם אם קשה לו להקפיד על הלכות מסויימות. וכן רוצה לדעת שיכולה לנהוג ברכות יותר עם ילדיי בע"ה. ולכן שואלת את הרב על הנושא. אשמח מאוד לתשובת הרב, ומקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, תודה רבה רבה