יציבות לאחר משבר דתי

תשובה

שלום וברכה

אני מבקש להיות שותף אתך בצומת הדרכים בה אתה נמצא.

שתי דרכים עומדות בפניך.

אחת מהן היא זו שנרמזת בשאלתך, והיא הקלה יותר ליפול בה, אך החוסמת ביותר. היא קוראת לך להיכנע לפחדים הפנימיים שמא תשתנה ושמא תמצא את עצמך במקום אחר, לתבוע מעצמך וודאות והתייצבות במקום הנכון ה'סופי', ולחיות חיים מתמידים בהם הספק הנכון הקיים בידך משתלט עליך, ולמעשה חוסם אותך מפני כל התקדמות אפשרית.

אפשרות שניה, שנראית לי כמובן נכונה יותר, היא אמנם להכיר בכך שאין זה בטוח שאתה תהיה באותו מקום בעוד כמה שנים (ולמעשה, אף אדם אינו יכול להיות בטוח בכך), אבל שהדבר הזה יגרום לך לכמה תוצאות מבורכות, כגון: על אף הטלטלה והשינוי – יש בך גם יסוד קבוע של הארת פנים לבריות, התנהגות מוסרית, קרבת אלוהים וכדו'. וכל אלה נותנים לך בראש ובראשונה עוגן יציב מאוד, אף שאפשר שבענפים של השורשים השאלה יחולו שינויים.

תוצאה מבורכת נוספת היא מציאת בת זוג שהולכת עימך במסע הזה. שאף היא מחפשת, ושניכם עושים זאת בעין טובה (לא בתסבוכת ותסכול), ומחליטים כי בכל מקרה תנסו את זה ותנסו את זה עד שתגיעו למהלך חיים שמתאים לכם, ונראה בעיניכם כמתמזג היטב עם מה שמבקשת נפשכם.

ובוודאי שיש עוד אפשרויות שלא תתקענה אותך, ומצד שני – לא תתעלם לחלוטין מאפשרות שינוי.

כל טוב ויישר כוח